שמירת טבע	Hug Elad - חוג אלעד
מחבר: xaim	פורסם: 9/05/05 20:57
במשרד ראש הממשלה עקפו את גורמי התכנון לאישור יישובים חדשים
עדכון אחרון - 05:42 09/05/05 הקמת יישובים הוא מתנגד? נלחץ עליו מאת צפריר רינת, עיתון הארץ במשרד ראש הממשלה עקפו את גורמי התכנון בדרך לאישור יישובים חדשים הקמת יישובים חדשים באזורי הפריפריה של ישראל הפכה לנדבך מרכזי בפעילות משרד ראש הממשלה. לפי דו"ח מבקר המדינה, פעילות ענפה זו נעשית ללא עבודת מטה בסיסית ובסתירה מתמשכת למדיניות שקבעו מוסדות תכנון ארציים. בחלק מהמקרים היא הופקדה בידי יזמים וחברות, שאין להם ניסיון מתאים ורקע מקצועי. כדי לקדם הקמת יישובים הופעלו לחצים מצד אנשי משרד ראש הממשלה על גורמים מקצועיים, שנדרשו לאשר את הקמתם. הבסיס לפעילות הקמת היישובים החדשים היה ועדה בין-משרדית ליישובים חדשים, שפעלה עד 2003. הוועדה בדקה רעיונות להקמת 68 יישובים ולבסוף המליצה לאשר את מחציתם. כיום יש עבודות בינוי ותשתית בשבעה יישובים חדשים ו-18 נוספים נמצאים בהליכי תכנון שונים. נאמן לשיטה של עקיפת מוסדות התכנון, שבה השתמש ראש הממשלה אריאל שרון בעבר, פעלה הוועדה שהקים במשרדו ללא כתב מינוי המגדיר את סמכויותיה ותפקידיה. לא שותפו בה נציג המועצה הארצית לתכנון ובנייה, או נציג מינהל התכנון במשרד הפנים. לא שותף בה גם נציג של המשרד לאיכות הסביבה. בראש הוועדה עמד יועץ ראש הממשלה להתיישבות, עוזי קרן. המבקר מציין כי הוא לא היה אמור לכהן כיו"ר ועדה בין-משרדית משום שלפי הגדרת תפקידו, אין להטיל עליו תפקידי ביצוע, לרבות השתתפות בוועדות מקצועיות. "הוועדה לא גיבשה מדיניות התיישבות וסדרי עדיפויות משלה, אלא הציגה כמדיניות אוסף של יוזמות של מינהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון והמועצות האזוריות ויזמים פרטיים", נכתב בדו"ח המבקר. הוועדה שפעלה במשרד ראש הממשלה לא תיאמה את עבודתה עם מוסדות התכנון. היא התמקדה בהקמת יישובים חדשים במקום בעיבוי יישובים קיימים שבמצוקה והדבר נעשה על חשבונם. זאת בניגוד למדיניות התכנון הלאומית של השנים האחרונות, שנתנה עדיפות להרחבת יישובים קיימים. בשל אי הכנה ראויה שונו המלצותיה לעתים קרובות. הקמת היישובים החדשים נעשתה ללא בדיקת חלופות או סקרי היתכנות כלכלית. על טיב הפעילות שהתנהלה במשרד ראש הממשלה מעיד הקשר שנוצר בין עמותה שפעלה לעידוד הקמת יישובים וכמה מחבריה נהפכו ליזמים פרטיים המעורבים בהקמת יישובים, ובין יועץ ראש הממשלה להתיישבות. המבקר מציין שהיועץ שיתף פעולה עם העמותה, שהעבירה לו בין השאר הצעות לעקיפת עמדת מוסדות התכנון. הוא השתמש במסמכים שהעבירה לו העמותה ובמקרה אחד אף חתם על מכתב בנוסח שהעבירה לו, ועל נייר המכתבים שלה. "שיתוף הפעולה בין היועץ לעמותה נעשה שלא על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והוא לא הובא לאישור ועדת העמותות במשרד ראש הממשלה", מציין דו"ח המבקר. "גם לא נבחן אם שיתוף הפעולה עם העמותה יכול להיות כרוך בניגוד עניינים בשל פעילות אנשי העמותה כיזמים פרטיים בחברות שהקימו לבנייה". המבקר בדק את עניין הקמתם של היישובים חרוב ויששכר, שאמורים לקום ממזרח לקרית אתא ולהביא לחיזוק האוכלוסייה באזור. הממשלה קיבלה לפני שלוש שנים החלטה להקים יישובים אלה ולאחר מכן החל הליך אישורם בוועדת התכנון והבנייה של מחוז חיפה. הוועדה קבעה שיש לבדוק את עניין הקמת היישובים ובכלל זה גם לבדוק חלופות ובהן הרחבת יישובים קיימים. בהחלטה זו תמכו גם כמה נציגים של משרדי הממשלה החברים בוועדת התכנון. גורמים במשרד ראש הממשלה לא אהבו את החלטת ועדת התכנון המחוזית, שנגדה לטענתם את החלטת הממשלה, והחלו במערכת לחצים לשינוי עמדתם של נציגי משרדי הממשלה. מבקר המדינה קובע שפעולות הגורמים השונים במשרד ראש הממשלה היו בניגוד לתקשי"ר ולכללי המינהל התקין. הם גם נגדו הנחיות של היועצים המשפטיים לממשלה ונשאו אופי של הפעלת לחץ לשינוי החלטה תכנונית קונקרטית
מחבר: xaim	פורסם: 19/05/05 23:06
בניגוד להגיון תכנוני - כנראה יש הגיון אחר...
תאריך 18/5/2005 כל ממשלה אוהבת להקים יישובים חדשים, ודווקא עכשיו, כשבאוויר יש רעיונות להקמה אינסטנט של יישובים עבורי המפונים מעזה, יש ללמוד היטב את דו"ח המבקר על המחדלים והבזבוז המאפיינים יוזמות אלה דליה טל "גלובס" בזבוז משאבים, עבודת מטה חסרה או חלקית, חוסר תכנון, מניעים פוליטיים זרים התערבות של פוליטיקאים בהחלטות מקצועיות, ניגוד עניינים, ואולי חמור מכל אי התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה - אלה מאפיינים את כל נושא הקמת הישובים החדשים בארץ. דווקא עכשיו, כשבאוויר יש רעיונות להקמה אינסטנט של ישובים חדשים למפונים מרצועת עזה, צריך להעמיק וללמוד היטב את מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר (ב’) ושעסק בהקמת ישובים חדשים, נושא שכל ממשלה אוהבת להרבות בו. מהדו"ח עולה, שבין השנים 1997 ועד 2002 יזמו ממשלות ישראל, זו אחר זו, הקמת עשרות יישובים קהילתיים, שנועדו לאכלס בין 150 יחידות ודיור ועד 3,000 יחידות דיור. עד לאוגוסט 2004 הוקמו שבעה ו-18 יישובים מצויים בשלבים שונים של הליכי תכנון. ישובים אלה הוקמו מבלי שנשקלו חלופות, מבלי שנלקחו בחשבון עלויות תקציביות, מבלי שנשקלו הפגיעות שישובים אלו עלולים לגרום לישובים סמוכים, ומבלי שאיש שאל את עצמו היכן יעבדו התושבים. מהדו"ח עולה, שבמאי 2001 הקימה לשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, ועדה בין משרדית להקמת יישובים חדשים, בראשות יועץ ראש הממשלה עוזי קרן. ועדה זו בדקה 68 יוזמות של משרדי ממשלה, של מועצות אזוריות ושל יזמים פרטיים, ולאחר בדיקה וסינון המליצה על הקמת כמחצית היישובים. חלק מהמלצות הוועדה הובאו לממשלה להחלטה על הקמת יישובים נוספים. באוגוסט 2003 החליטה הממשלה על הקמת ועדת שרים להקמת יישובים חדשים בראשות שר הבינוי והשיכון, אפי איתם, וזו החליפה את הוועדה הבין משרדית. בפברואר 2004 החליטה ועדת שרים זו על איתור קרקעות נוספות בנגב להקמת עוד יישובים חדשים. עוד עולה מהדו"ח, שמרבית היוזמות להקמת היישובים מקורן במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון, שהגיעו להחלטה להקים ישובים תוך עבודת מטה חלקית ושטחית. בחלק מהקרים איתור היישובים לא נבע מתכנון אזורי, אלא להיפך, הוא סתר תכנון כזה. במקרים רבים לא הוכנו סקרי התכנות ואומדנים כספיים לקביעת המקורות התקציביים להקמת היישובים. המינהל ומשרד השיכון לא הציעו לממשלה חלופות התיישבותיות, בין השאר עיבוי יישובים קיימים, ותהליך קבלת ההחלטות לקה בחסר. לא רק זאת, המינהל פעל לא אחת בניגוד לדעת מועצת מקרקעי ישראל, שהיא הדירקטוריון של המינהל. בדו"ח מודגש, שלממשלה יש תקנון הנוגע לסדרי עבודתה, הקובע שעל השר המציע לממשלה החלטה מוטל לנמק ולהסביר את הסיבה להצעתו. מהביקורת עולה, שדברי ההסבר שהגישו השרים לממשלה היו קצרים וכוללניים, ולא היה בהם כדי להסביר את הצורך ביישוב בכלל ובמיקומו הספציפי בפרט. השרים לא התייעצו עם משרד האוצר, לא לקחו בחשבון את ההוצאות הכרוכות בכך או את העול התקציבי המתחייב מכך, וגם לא התייחסו להיבטים הכלכליים של היוזמות. בשל כך לשרים לא היה מושג כמה תעלה הקמת הישוב. עוד מתברר, שמרבית יוזמות הממשלה להקים יישובים אינן עולות בקנה אחד עם התכנון הלאומי, ולכן הן מחייבות עשיית שינויים רבים בתוכניות מתאר ארציות. למרות זאת לא טרחה הממשלה להתייעץ עם המועצה הארצית, ולא ביקשה את אישורה. ישובים רבים תוכננו בניגוד לדעת מוסדות התכנון, באזורים בלתי אפשריים כמו שטחי אש או שמורות טבע, דבר שהקטין את סיכוי הקמתם. ישובים רבים עליהם החליטה הממשלה, שבתכנונם הושקע כסף רב, לא קמו בסופו של דבר. עוד מתברר, שמשרד ראש הממשלה, בראשות המנכ"ל הקודם אביגדור יצחקי, הקים במאי 2001 ועדה בין משרדית ליישובים חדשים ומתחדשים, בראשות שר השיכון דאז, אפי איתם, שפעלה עד לאוגוסט 2003 והמלצותיה שימשו בסיס להחלטות ממשלה על הקמת יישובים חדשים. מהביקורת עולה, שבוועדה לא שותפו נציג המועצה הארצית לתכנון ובנייה או נציג מינהל התכנון במשרד הפנים ונציג המשרד לאיכות הסביבה. בכך נשלל ייצוג ראוי של היבטים תכנוניים וסביבתיים בעבודת המטה שהוועדה הייתה אמורה להכין כבסיס להמלצותיה. המבקר מאמת את הגילויים במוסף הנדל"ן, על מה שהתרחש בוועדה המחוזית חיפה, שביקשה לקיים דיון חוזר בהקמת הישובים חרוב הגליל ויששכר במחוז חיפה, אחרי קבלת תסקיר השפעה על הסביבה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יצחקי, פירש נוסח החלטה זה כדחיית הקמת הישובים, ופעל להורות לנציגי השרים בוועדה לשנות את הצבעתם. הנחיה זו עומדת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בניגוד לתקשי"ר ובניגוד לכללי מינהל תקין ותוך הפעלת לחץ לשינוי ההחלטה, וזאת משום שחברים בוועדה תכנונית, גם אם הם עובדי מדינה, צריכים להפעיל שיקול דעת תכנוני עצמאי ונטו לחצים מגורם כלשהו, ואפילו מהממונה עליהם בהיררכיה. הוועדה המחוזית צפון שללה ברוב דעות גדול יוזמה של יזמים פרטיים להקים את היישוב החדש רמת ארבל על קרקעות פרטיות. למרות זאת החליטה הוועדה הבין משרדית ליישובים חדשים ומתחדשים על הקמת היישוב, מבלי שהביאה לידיעת השרים, כי הוועדה המחוזית כבר פסלה את הקמתו. גם לאחר החלטת הממשלה על הקמת היישוב החזיקה הוועדה המחוזית צפון בדעתה כי יש לשלול הקמת יישוב זה מטעמים רבים. למרות זאת, בדיון חוזר של הוועדה, לאחר החלטת הממשלה, חייבו כל חבריה, למעט אחד, את הקמת היישוב, אף שלא חל שינוי בעובדות ובנימוקים שבעטיים שללו את היישוב קודם לכן. מהדו"ח עולה, שבדיון הפומבי והפנימי של הוועדה המחוזית השתתף יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות, עוזי קרן, וזאת בניגוד מקובל. באשר לישובים יתר ורוגלית, אותם מקדם המינהל, מצא המבקר, שעצם רעיון הקמתם לא נבע מתכנון אזורי שמצדיק את מיקומם, את הקיבולת שלהם ואת השתלבותם באזור. בנוסף, לא נבדקה ההשפעה התקציבית של ההקמה, לרבות של תשתיות העל המחוייבות. בשני המקרים ניסו היזמים המופקדים על הקמת היישובים, בגיבוי של המינהל, להכפיל את קיבולת הדירות בכל יישוב, בניגוד להחלטות מוסדות התכנון ובניגוד להוראות של תכניות מתאר. התוצאה הייתה שיהוי בהקמת היישובים. בשני היישובים שיווק המינהל את הקרקע במכרז לקרקע בלתי מתוכננת (מקב"ת), בניגוד להחלטת מועצת מקרקעי ישראל. רשות הטבע והגנים יזמה תכנון של שמורת טבע, שחלקה חופף את תחום תכנון היישוב החדש יתיר. הרשות השתהתה במסירת תוכנית השמורה למינהל לצורך תיאום בין היוזמות. כתוצאה מכך מעוכב תכנון היישוב יתיר יותר משנה. המינהל פרסם מכרז לשיווק קרקע ברוגלית, ומסר הרשאה לתכנון היישוב ולהקמתו ליזם שלא עמד בתנאי הסף של המכרז. לצורך כך הגמיש המינהל את דרישותיו כדי שהזוכה יקבל לידיו את התכנון, הפיתוח והבנייה של היישוב. בנוסף, למינהל גם לא היה מידע על יכולותיו ועל ניסיונו הקודם של היזם. בינואר 2004 פנה היזם לממלא מקום ראש הממשלה ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אהוד אולמרט, ולמנהל המינהל יעקב אפרתי, בבקשה להגדיל את שטח היישוב ואת מספר יחידות הדיור, בטענה שכך קובעת החלטת הממשלה. לדברי המבקר, במקום לדחות על הסף את בקשת היזם, אשר התבססה על טענה בלתי נכונה, החליט מחוז ירושלים של המינהל, בפברואר 2004, לבדוק עם היזם אפשרות להגשת בקשה לפטור ממכרז על פי סעיף של נסיבות נדירות ומיוחדות. במאי 2004 הודיע אפרתי לאולמרט, שבקשת היזם בעייתית מבחינה תכנונית ומשפטית. באשר למשרד השיכון, בראשות השר איתם והמנכ"ל אבי מעוז, נקבע שהוא העסיק חברה פרטית לניהול קידום התכנון, ההקמה והאיכלוס של היישובים החדשים שבאחריותו, למרות שזו לא עמדה בדרישות הסף לכן לא היה מקום למנותה כמנהל פרויקט היישובים החדשים בכל הארץ. עוד מתברר, שמשרד השיכון חתם עם החברה הפרטית על ארבעה חוזים שונים לניהול פרויקט היישובים החדשים, אך באלה לא פורטו המטלות אשר היה עליה לבצע. אי הבהירות בניסוח החוזים הוליד בעיות כגון חפיפה בין משכי החוזים ושל ניגוד עניינים. מנהל החברה, כך למשל, קיבל שכר של אקדמאי בכיר, למרות שלא היה זכאי לכך.
מחבר: xaim	פורסם: 21/05/05 10:30
מי מוכר אותנו בזול כבר ידוע...
סמי שמעון ניצח: בדרך לשינוי ייעוד של 6,000 דונם קרקע חקלאית לנדל"ן מועצת מקרקעי ישראל איחדה סיום חוזי החכירה של יכין-חק"ל; יוכל לשנות ייעוד הקרקע בלי להשיבה למינהל ולהרוויח על-פי הערכה מאות מ' ד' דליה טל, גלובס 19/5/05 מועצת מקרקעי ישראל איחדה השבוע את מועדי סיום חוזי החכירה של יכין-חק"ל בבעלות סמי שמעון, בתנאים המקוריים, עד 2010. ב-2010 יוכל שמעון לבקש הארכה נוספת אך על-פי התנאים שיהיו קיימים באותה עת. משמעות ההחלטה היא שהמדינה מאפשרת לשמעון עוד 5 שנים בהם הוא יוכל לבצע שינויי הייעוד של כמחצית הקרקעות, בלי להשיבן למדינה, הפיכת קרקע חקלאית לנדל"ן. על-פי החוזים, על 6,000 דונם קרקע חקלאית חלה חובת השבה למינהל בעת שינוי ייעוד ויכין-חק"ל תקבל פיצוי חקלאי בלבד. על יתר השטח אין חובת השבה ושמעון יכול לשנות הייעוד ולהיות יזם הבנייה. התנגדו חלק מנציגי הקק"ל במועצה, ועדת הביקורת, בראשות נחום איצקוביץ, תקים ועדה שתדון בהשתלשלות הפרשה. לדברי יו"ר קק"ל, יחיאל לקט, הוועדה תבדוק באיזו סמכות ניתנו הבטחות שונות לשמעון, והאם הייתה בכך חריגה מהכללים. המתנגדים להארכה טענו, כי מצד אחד מאיים שמעון בפנייה לבית המשפט, אם לא יאושר לו שינוי הייעוד לבנייה על-פי ההבטחות, ובמקביל המועצה מאשרת לו הסכם חכירה לשנים נוספות. לדברי לקט, מדובר בשערורייה, שכן מצד אחד המדינה מעניקה לשמעון ארכה, מצד שני אינה דורשת ממנו לא לתבוע אותה. טענה נוספת היתה נגד איחוד החוזים. לדעת המתנגדים להחלטה, נוצר תקדים מסוכן, שכן עתה יבואו חברות נוספות שיש להן סוגים שונים של חוזים עם המינהל, ותוקף שונה לחוזים אלה, וגם הם יבקשו האחדה, על-פי התאריך המאוחר. עוד טוענים המתנגדים, שלא רק שהמינהל האריך ליכין-חק"ל את חוזה החכירה, אלא שבהחלטה 969, שהתקבלה במאי 2004, הבטיחה המועצה לשמעון את שינוי הייעוד. על-פי הטענה, החלטה 969 קובעת שאם בידי חברת עיבוד, קרקע שלא נקבע לגביה במפורש שהיא תוחזר למינהל, רשאי המינהל לאפשר לחברה לנצל את הקרקע בייעודה החדש, תוך היוון של 91%. יכין-חק"ל חוכרת מהמינהל 12,850 דונם קרקע חקלאית במקומות שונים, ובהם שטחים רבים במרכז הארץ שערכם הנדל"ני רב, בהתאם לחוזים שונים שנחתמו במהלך השנים. תוקפם של חלק מהחוזים פג ואילו חוזים אחרים עדיין בתוקף. שמעון ביקש לבצע שינוי ייעוד לבנייה על חלק מהקרקעות, בהסתמך על הבטחה שניתנה לו לדבריו, על-ידי רה"מ, אריאל שרון, שהיה יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, ועל-ידי הנהלת המינהל דאז. במקביל טען שמעון שהובטח לו המשך הסכם חכירה עם תום המועדים הנוכחיים. ב-2002 ביקש שמעון להאריך את חוזי החכירה, אך גם ביקש להנפיק את החברה וביקש לדעת מה תוקפם של החוזים שבידיו. בתגובה אמרה היועצת המשפטית של המינהל, רחל זכאי, כי אין לראות בהבטחות שרון והמינהל הבטחה שילטונית. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פרסם מכתב ובו טען שאין לקבל את ההבטחות של שרון ושל הנהלת המינהל, שכן ניתנו ללא סמכות. מזוז השאיר בידי המועצה את ההחלטה האם להמשיך את הסכם החכירה.