המוח בדרכו הפתלתולה יצרוב תמונות אחדות, וזו של פסגת ההר תיצרב גם על פיסת צלולויד. ממנה ייגזרו השאלות למה לטפס והאם זה כדאי. המטרה מתווה לנו את הדרך, אבל הדרך לפסגה מתחילה לא במרגלות ההר אלא חודשים רבים קודם לכן בפתח הבית. לאורך הדרך נראה את זריחות השמש במהלך ריצות האימון על חוף הים של תל אביב, במהלך המסע נרכוש חברים, נלמד שפות ונכיר תרבויות אחרות. הטיפוס ייתן לנו את טעם ההרפתקה וישלח אותנו למסע פנימי של חיפוש. ההר לא נכבש ואני לא כובש, הפסגה אינה השיא והמטרה אינה הפסגה. השביל הוא הדרך והצעידה בו היא הסוד ועיקר העיקרים הוא לחזור הביתה בביטחה.
אבי שלום,
מילים מאד יפות שלחת , גם בשיר וגם בפרוזה.
בסוף הקטע מופיע המשפט המאכזב : " השביל הוא הדרך והצעידה בו היא הסוד ועיקר העיקרים הוא לחזור הביתה בביטחה."
עם "...עיקר העיקרים הוא לחזור הביתה בביטחה"
אז הרי אולי עדיף בכלל להשאר בבית?
להיתראות בטיול הקרוב,
מאיר
הרי ידוע שאין יציאתו כביאתו