עדכונים, הודעות ותזכורות | Hug Elad - חוג אלעד |
מחבר: איל צבי | פורסם: 24/02/07 17:13 |
דרוש שיפור דחוף בהתנהגות (של חלק מחברי החוג) | |
שלום לכולם, בטיולים האחרונים אני נתקל במספר תופעות בלתי נסבלות. למרות בקשות ותזכורות מצידי, נראה שחלק מחברי החוג פשוט "מצפצפים" ועושים רק מה שנוח להם מבלי להתחשב בכללי ההתנהגות המקובלים בחוג. (הערה: דיון ותגובות לדברים שלהלן אפשר להוסיף כאן: http://hug-elad.org/forum/viewtopic.php?t=11206) 1. השארת אשפה מדי בוקר אזור המדורה נראה כמו מזבלה - בקבוקים מתגלגלים לכל עבר, שקיות מפוזרות (אלה שלא התעופפו ברוח), כלים מלוכלכים שאין להן דורש, שאריות מזון ועוד. רוב האשפה נשארת עוד מהמדורה של הערב הקודם, ואליה מצטרפות עוגות ועוגיות שנתרמות לקפה של הבוקר. מדי טיול אני מבקש ומזכיר ללא הרף, שכל אחד ידאג לקחת בחזרה את מה שהביא. מדי טיול אני מוצא סביב המדורה מזבלה, וצריך להקדיש זמן רב כדי לאתר כל אחד מאלה שהשאיר פריט אשפה. נמאס לי, ואני לא מוכן להמשיך ולקום חצי שעה מוקדם יותר כדי לרוץ כמו גננת אחרי ילדים מפונקים ועצלנים. לאלה שלא משאירים אשפה: אני מבקש את עזרתכם. ראיתם שמישהו השאיר משהו כשקם מהמדורה? לא להתבייש להזכיר לו. זוכרים מי הביא את היין שנמצא בבוקר? לא להתבייש למסור לו את הבקבוק בתוספת נזיפה. לאלה שימשיכו להשאיר אשפה: כל אחד צריך רק לקחת את הבקבוק או השקית שהביא (לזרוק לפח של האוטובוס - לא נחשב). כולכם זוכרים לקחת את הפנס ואת קערית המרק ולהחזירם לתיק, אז לא צריכה להיות לכם בעיה להחזיר לתיק גם בקבוק או שקית. בסופו של דבר אתפוס קורבן או שניים מביניכם, אבייש אותם בפומבי ואסלק אותם מהחוג. ואם זה לא יעזור, אז אפסיק להביא את הסירים וארגז המצרכים כדי למנוע את החגיגות סביב המדורה. 2. ויכוחים בנושא החלב וכו' גם הסיפור הזה צריך להגמר. אני לא מוכן לבזבז זמן על ויכוחים אינסופיים, וגם לא מוכן להיות כתובת לטרוניות בנושא זה. לא יהיה יותר מקרטון חלב אחד לכל בוקר. אם לא מוצא חן בעיני מישהו - שיביא לעצמו או שיתרגל לשתות תה. בפעם הבאה שאשמע טענות בנושא זה - לא יהיה יותר חלב וגם לא קפה. 3. נייר טואלט למרות הנידנודים שלי, אנשים רבים משאירים ערמות של נייר טואלט אחריהם. גם כאן אין תרוץ להתנהגות המחפירה, בודאי לא כאשר מטיילים באזורים שבהם אין סכנה לשריפה. כל כך פשוט לשרוף את נייר הטואלט במקום, או לאסוף אותו בעזרת נייר עיתון ולהשליך למדורה (רובנו הולכים לשרותים בלילה או בבוקר כשהמדורה עוד דולקת). פעם אחת כבר תפסתי מטיילת (לא ממש "על חם" אבל היה ברור שהיא האפשרות היחידה והיא אכן הודתה בכך). באותו מקרה התאפקתי שלא לבייש אותה בפומבי. בפעם הבאה אין רחמים: נזיפה ציבורית וסילוק מהחוג. לאלה שדואגים לשרוף/לנקות: אנא עיזרו לי לתפוס עבריין אחד, למען יראו וייראו. לאלה שמשאירים: תחשבו על הבושה שתהיה מנת חלקכם כאשר תתפסו. 4. עזרה והתנדבות למרות שבדרך כלל אני זוכה לשיתוף פעולה, מסתבר שיש כאלה שתמיד עוזרים וכאלה שתמיד מתחמקים. יתרה מכך, בנושאים מסויימים אני נתקל בחוסר רצון בולט לעזור (לקחת ג'ריקנים ובעיקר לקחת מדי פעם את הסירים או הארגז). קודם כל, לאלה שכל הבוקר עומדים ליד המדורה, קרוב קרוב שאף אחד לא יסתיר לכם את החום: תדמיינו פעם אחת איך אתם נראים למתבונן מהצד - פרזיטים שלא מוכנים להזיז אצבע בזמן שאחרים מתרוצצים, מסדרים ומנקים. בנושא הג'ריקנים: לא ברור לי מה הבעיה הגדולה. בסך הכל לקחת ג'ריקן אחד או שניים (ריקים!) ולהביא לטיול הבא. ואם לא מגיעים לטיול הבא, לדאוג להעביר את הג'ריקנים למישהו אחר שכן מגיע. באמת לא מסובך, ואני מצפה שהחל מהטיול הקרוב, לא אצטרך לרוץ ולהתחנן לטובות, אלא שמספר אנשים יפנו ביוזמתם ויודיעו שהם מוכנים לקחת ג'ריקנים. הנושא האחרון תחת כותרת זו - הסירים והארגז. נכון, מדובר ב"חבילות" שלא כל אחד יכול לקחת הביתה, אלא רק כאלה שיש להם חצר או מחסן או לכל הפחות מקום במרפסת. נכון, מדובר בטרחה, מכיון שאת הסירים צריך לשטוף, ואת הארגז צריך לסדר ולנקות. מצד שני, אני עושה את זה ברוב 5-6 השנים האחרונות, אז בטוח שרבים אחרים יכולים לעשות זאת מדי פעם. נכון, איתי ועירית הדרי לוקחים את הסירים והארגז כאשר הם יכולים להצטרף לטיולים. נכון, אני כמעט שלא מבקש עזרה מאחרים בנושא זה (בעיקר בגלל שהתייאשתי - להוציא פעם אחת, אף פעם לא נמצאו מתנדבים). אבל בתקופה הקרובה (מאמצע מרץ ועד אמצע מאי) אצטרך עזרה. בדרך כלל אצויו עוזרת לי בהכנות לטיול, אלא שבתקופה הקרובה אצויו תהיה עסוקה בהדרכות, ואני עסוק מאד בעבודה. ספק אם יהיה לי זמן להכין את הסירים והארגז לטיולים. לכן, אבקש מתנדב(ים) לטפל בסירים ובארגז. אם לא יהיו מתנדבים יתכן שפשוט לא אוכל להביא את הדברים לטיול. סיכום למי שתוהה מה קרה "פתאום", שגרם לי להעלות את הנושאים הנ"ל בצורה תקיפה: זה לא פתאום, אלא הצטברות של תקופה ארוכה. שמתי לב שיותר ויותר קשה לי להנות מהטיול, מכיון שאני מקדיש יותר ויותר זמן לסדר וארגון, הסברים חוזרים ונשנים, ויכוחים מיותרים, איסוף אשפה וחיפוש האחראים למחדלים שונים. חוג אלעד הוא בעיני שמורת טבע, ואני מוכן לעשות הרבה למען החוג כל עוד נשמרים ערכי היסוד שהכרתי. אבל אין לי עניין להיות חבר בחוג שבו רבים מקדשים כל מחדל וכל עבירה למען נוחיות אישית קטנונית, ואינם מקפידים על שמירת טבע והתחשבות בסביבה. בודאי שאיני מוכן להקדיש כל כך הרבה זמן ומאמץ למען אנשים כאלה. אגב, שיהיה ברור: בכובע של מנהל החוג (ליתר דיוק הפועל השחור של החוג), אני מתייחס בצורה שווה לכולם ללא התחשבות בקשרים אישיים. במילים אחרות, לא ארחם על אף אחד שיתפס, גם לא על חברים שיש לי עמם יחסים טובים בחוג או מחוצה לו. |
|
מחבר: איל צבי | פורסם: 5/03/07 23:38 |
תוצאות ומסקנות משינוי הגישה | |
שלום לכולם, כפי שכתבתי כאן, ועוד פרטתי בטיול האחרון (בקעת הירדן), אני נוקט בגישה חדשה לגבי התנהלות החוג ובעיקר התנהלות המטיילים במסגרת החוג. כבר בטיול הנ"ל הורגש שיפור עצום:
|
|