קשר טלפוני בטיולים

[ש.ה.]

ואין כוונתי לקבוצת ה"תוכן" הרי אין הבדל משמעותי (תלוי במדריך)
כוונתי לטיולים בחברה להגנת הטבע. שם הדרגה היא מטיבי לסת מינוס. ובכלל, הטיולים בחברה תמיד היו חביבים (מדריכים צעירים, מדריכות חיילות, הוואי מיוחד...)

[xaim]

טיולים חביבים ומטרה ראויה ואני מטייל עם החברה מדי פעם.

[ש.ה.]

כשהתחלתי לטייל איתם בתחילת שנות ה -90 כשטיולי החוג היו אחד מהגירסאות הרבות שהיו שם. הפסקתי לטייל שם מאז פרישת החוג, ולמעשה לא טיילתי שם בטיול שלא שייך לחוג כבר כמה שנים, כך שאיני יודע מה קורה שם כיום. טיולים כמו שהיו שם פעם אני מניח שאין, וחבל, ותתקן אותי אם אני טועה (זאת אומרת טיול מטיבי לכת של לילה ויום או יומיים מלאים)

[xaim]

מתקשרים 6388688 03 ומבקשים את חוברת טיולים... יש גם טיולי שישי שבת

[איל צבי]

תגובה (מאוחרת) לשחר -

אני ממליץ לך לקרוא את ההתכתבות שלי עם אורלי בתחילת השרשור הזה, מכיון שבעצם שם נמצאות התשובות להשגות שלך. בכל זאת אתייחס ספציפית לנושאים שהעלית:

• לגבי "דם חדש": אין לי כוונה להתווכח עם ואמירות כאלה ואחרות שהגיעו לאוזניך, מכיון שאני מסתמך על נתונים מוצקים ולא על תחושות בטן. להלן העובדות: עד לפני 5-6 שנים רשימת המשתתפים בטיולים היתה כמעט קבועה. אצל כמה אנשים עוד מסתובבת רשימת טלפונים שכולה נכנסת בעמוד אחד. לעומת זאת, בשנים האחרונות חל שינוי מהותי, ומדי שנה מגיעים מטיילים חדשים רבים, מהם כמה שהופכים לקבועים. גם רשימת החוג כבר מתפרשת על כמה וכמה עמודים.
  
  
• עובדה נוספת שאין לחלוק עליה: הקבוצות הקיימות בחוג אלעד אינן מתאימות לכולם. המסלולים שלנו קשים בהרבה מהמקובל, והנחת היסוד המרכזית (בצד האירגוני) היא שהמשתתפים הם מטיילים מנוסים שמסתדרים בכוחות עצמם. לא לכולם זה מתאים. כפי שציינתי בהודעה קודמת, הגישה (המטומטמת) הרווחת בארץ היא שלאדם אין כל אחריות לעצמו או לילדיו, אלא תמיד צריך להיות גוף כלשהו שנושא עבורו באחריות. הקונטרסט בין הגישה הנפוצה לבין אופי החוג, ודאי מזעזע חלק ניכר מהמצטרפים בפעם הראשונה.
  
  
• ביסוד ההשגות שלך עומדת ההנחה ש"אם ישתנה האופי של החוג אז יצטרפו יותר מטיילים חדשים". אולי, ואולי לא. אני מניח שלא עשית עבודת מחקר מסודרת כדי לבדוק את העניין. לעומת זאת, יש לי נתונים בדוקים על הצד השני של המטבע - מטיילים רבים שטוענים שהחוג משתנה לרעה בעיניהם: המסלולים הופכים לקלים מדי, יש יותר מדי פינוקים, יותר מדי התעסקות עם מטיילים שלא מתאימים לחוג, וכו'.
  
  
• אין דרך לגשר בין הרצון לשמור על האופי האתגרי של החוג, לבין הרצון לטיולים ברמת בטיחות גבוהה או בתנאים משופרים. אם החוג ישתנה לכיוון הנראה לך, רבים מהותיקים ירגישו שהחוג "ברח להם" וינטשו. אין כל הצדקה למעשה כזה. הפתרון הוא בקבוצה נוספת תחת המטריה של חוג אלעד, שבה הטיולים יהיו קצת יותר "רכים": מסלולים מעט יותר קצרים, קצת יותר בטיחות, הקפדה על הליכה בקבוצה והמתנה לאחרונים, וכו'.
  
  
• אם אתה משוכנע שקבוצה כזו תמשוך מטיילים רבים - אתה מוזמן להוביל את הקמת הקבוצה. תקבל ממני את כל הידע, הנסיון, תקציב, וכל עזרה אחרת שתבקש.

לסיום, משהו מההתחלה שלי בחוג אלעד.

בטיולים הראשונים ממש פחדתי. הותיקים נראו לי כתערובת של סופרמנים וחולי נפש. בזמן שאני יורד בדרדרת תלולה כשהרגליים שלי רועדות, הם הולכים כמעט כרגיל וממשיכים לדבר ביניהם ולספר בדיחות. היו כמה שנהגו ללכת לאיבוד באופן קבוע - תמיד חיפשו קיצור דרך או משהו, וכולם - הם עצמם, יתר המטיילים והמדריך - ידעו שהם הולכים להתברבר. אני דאגתי להיות לא יותר מ-10 מטר מהמדריך. מה שבטוח.

ואלה בדיוק היו הדברים שאהבתי. החופש והאתגר.

עברו כמה שנים, והיום אני כבר מרגיש די בטוח. היום אני מקשקש בחופשיות גם במצב שכל תנועה שגויה תסתיים בנפילה לתהום. עד היום (11 שנים) לא ממש יצא לי להתברבר, למרות שאני לא צמוד למדריך, פשוט כי למדתי איך להסתדר.

אני מקוה שהאופי של החוג ישמר, וכל עוד אני בצוות המוביל את החוג - כך יהיה.
_________________
בברכה,

איל צבי
חוג אלעד