אל משואות לכיש... 7-8.3.03

[neta]

נו, מישהו מתנדב לכתוב מסלול?
אני יכולה לנסות ומקסימום תתקנו אותי. אני הייתי בתוכן.

יום שישי:
יצאנו לדרכנו והגענו מהר (מדי?) לתחילת המסלול, למרגלות תל עזקה.
טיפסנו על התל ותיצפתנו על עמק האלה. ירדנו מערבה והסתובבנו בין הגבעות שבאזור, ראינו אלות אטלנטיות בשלכת. עלינו למצפה משואה, ירדנו לחורבת מדרס, ישוב יהודי מהמאה הראשונה לספירה. שם זחלנו במערכת מחילות נחמדה ואכלנו צהריים. המשכנו דרומה לשמורת הר יורש, חזרנו חזרה לעברו השני של הכביש את חירבת צורה שעל רמת אבישור, המשכנו לתל גודד ומשם בשבילי עפר עם אור אחרון הגענו כמעט עד ה"חוילה", כשהאוטובוס בא לאסוף אותנו מהכביש.
ישנו ביער המלאכים שליד קריית גת.

יום שבת: חזרנו אל החוילה, שם פגשנו את הבייטנריה. האתגר הלכו לתל לכיש ואילו אנחנו עברנו ליד בא"פ לכיש והמטווחים שלהם, עלינו לגבעת את, משם ל-442 ומשם לגבעת גד (הקבר של שייח עלי), שם פגשנו את האתגר, אכלנו צהריים וגילינו שמאיה נעלמה.
משם המשכנו בסימון אדום חדש (לא במפה עדיין) לבור מים ענק ויפהפה, ואל מאגר אדוריים, שם סיימנו טרם חושך

בשני הימים ראינו אינספור פרחים, כלניות במרבדים, רקפות בסיטונאות, מרוות למינהן, אלונים, חרובים, אלות מכל הסוגים, אשחר, וכל הצמחים שמרכיבים את הזעתר, ועוד ועוד.

היה פשוט יפהפה!

[neta]

וכמובן שכחתי לציין את מאיר אברהם, שהדריך את האתגר, ואת יעקב שקולניק שהדריך את התוכן.
תודה רבה!

[neta]

http://www.shirim.net/02/49.htm

השיר של שלישית ערבה

[איל צבי]

בין לכיש ועזקה (או: עור בוקר, כנס כנס בקר)

סיכום טיול לגבעות השפלה, שישבת 8-7 במרץ 2003
מאת: יעקב שקולניק

יום שישי

האוטובוס והמיניבוס מירושלים נפגשו בצומת זכריה, למרגלות תל עזקה. ל"חימום הקנה" עלו קבוצת התוכן וקבוצת האתגר, למרומי תל עזקה. גם חייליו של סרגון האשורי עשו את זה לפני 2003 שנים, בדרך לכיבוש העיר המבוצרת.

בראש תל עזקה נזכרנו שוב בקרב בין דוד וגוליית. עוד לפני שהקרב נגמר התחלנו בנסיגה דרומה. כבר בהתחלה ראינו את ריכוזי הסחלב הפרפרני, דבורנית דינסמור ודבורנית כחלחלה – רמז לפריחה האדירה שציפתה לנו בהמשך.

לאחר ארוחת הבוקר ירדנו לבוסתני הכפר הנטוש עג'ור ומשם העפלנו למצפה משואה. בדרך נתקלה קבוצת התוכן במחזה מוזר: דמות נשית קטנה בוססה בבוץ בסנדלים ובגרביים, קוטפת פטריות ועשבים. למדריך המזועזע הסבירו המטיילים שזאת מאיה, שנפרדה לכמה שעות מקבוצת האתגר ושככה זה ושזה בסדר. במצפה משואה, מעשה נסים, נפגשו שתי הקבוצות והשה התועה שבה לעדר שלה.

לאחר תצפית ממגדל הבטון שבמצפה משואה ירדנו לחורבת מדרס, שם ביקרנו ב"פירמידה", במערת הקבורה ובמערכת המסתור, אחת מני רבות המיוחסת לתקופת מרד בר כוכבא. בדרך – כמויות בלתי אפשריות של כלניות, רקפות ובכלל – פריחה מדהימה.

לאחר חציית החורש בשמורת הר יורש הוסיפה קבוצת האתגר למאזנה עוד מחילת מסתור למרגלות תל גודד. קבוצת התוכן העפילה לראש ח'ירבת צורה ומשם לראש תל גודד. לקראת חשכה ירדו הקבוצות לכבישים. קבוצת התוכן דשדשה בדרכי עפר לכביש בית גוברין, לשם הזעיקה את האוטובוס, בעוד קבוצת האתגר הגיעה למקום המפגש על הרגליים ("הווילה" בבית גוברין).

מסתבר שלאזור הווילה פלש טיול של ארגון אחר. לקחנו את האוטובוס ונסענו עשר דקות ליער המלאכים, שם הקמנו מאהל ובישלנו את המרק המפורסם ביותר בישראל. אודי נטש אותנו לכמה שעות וחזר בשלוש בבוקר.

יום שבת

חזרנו ברכב לווילה. שתי הקבוצות החלו לשרך את דרכן בנחל מרשה. קבוצת האתגר הפליגה לתל לכיש. התוכן התנהל לאטו בגבעות שממזרח לתל מרשה. אלה גם אלה התפעלו מריכוזי הצבעונים המדהימים שנראו בדרך. כל גבעה חשפה טפח נוסף מהנוף.

בסופו של דבר העפילו שתי הקבוצות – התוכן מצפון והאתגר מדרום – למרומי גבעת גד, שבראשה מתנוסס קברו של שיח' עלי. הנוף מרהיב, מגוש דן ועד עזה במישור החוף, ואילו במזרח נראו ממול הרי חברון ורחוק יותר – הרי ירושלים.

בינתיים התבררה עובדה מעניינת. מאיה נעלמה. מסתבר שבתחילת הדרך היא החליטה לנטוש את רעיה לקבוצת האתגר ו"שברה" לכיוון האוטובוס, שחנה לתומו בתחנת הדלק בבית גוברין. הפעם היא גילתה חוש מפותח של אחריות ודיווחה לנהג שהיא הולכת לאמציה לבדה.

בינתיים השלמנו את החלק האחרון של הטיול. קבוצת האתגר הלכה לנחל אדוריים וגילתה את התעלה החפורה, חידה ארכיאולוגית שאיש טרם פענח את סודה. קבוצת התוכן צעדה בשביל חדש (אדום) לעבר בור מים יפה, שנמצא למרגלות חורבת מסד. התרגיל הזה האריך את הדרך בשלושה קילומטרים, מה שגרם הפעם לקבוצת התוכן להגיע עם אור אחרון למאגר אדוריים, שם הסתיים הטיול.

בחלק הדרומי של המסלול התגלו סימנים ראשונים להשפעה ערבתית על הצמחייה בדמותם של הצמחים שמשון השלחופיות (שצבע את הגבעות בוורוד) והעלים הצמירים של שלהבית קצרת שיניים, שפורחת מאוחר יותר.

מאיה, אכן, נמצאה באמציה. ג'יפ אחד אסף אותה והביא אותה לשם.

להתראות בטיולים הבאים.

[עמית 171]

אולי, לטובת החוג, עלי להשאיר את הכתיבה לאחרים - וכך נרוויח תיאורים ציוריים ומקסימים כמו שלכם?

סיימתם עם "התגלו סימנים ראשונים להשפעה ערבתית על הצמחייה", ואני מזכיר שאחת ההצעות לשנה הבאה מגיעה לאזור אדוריים מהכיוון ההפוך - ביומיים הליכה מבאר שבע למאגר אדוריים, נראה איפה נגמר החום ומתחיל הירוק...