מתחת לאף ובכל זאת לא מוכר 24.10.03 - 25

[עמית 171]

המדריך יותם רגב (+ הכלבה שלו).
היינו רק 43 מטיילים, וחבל שכן המסלול זימן תצפיות יפהפיות והרבה הרבה ים.
ביום שישי, התחלת הטיול ברמת הנדיב, חורבת עקב (ראינו דיות), בירבור בדרך וירידה בנחל תמסח עד קו המצוק.
תצפית על בריכת תמסח, וירידה עד שהגענו לגדר המטעים.
תחילה ניסינו לעבור באזור כוורות (לא מומלץ, אבל איש לא נעקץ), ובסוף רובנו טיפסנו מעל הגדר.
המשך אל בריכת תמסח המקסימה, ובין מטעי הבננות, חציית תעלה בוצית ועלייה לתל מבורך בו מסתיימת פריחת החצבים (עונש על כך שהזזנו את הטיול שבועיים קדימה?).
משם הלכנו לאורך אמות המים, כתובות הלגיון הרומאי וכניסה לג'סר א-זרקא, המלא בימים אלו במודעות של המתמודדים בבחירות המקומיות.
הגענו לשפך נחל תנינים לים, תל תנינים ותצפית על "כפר הדייגים" של חוף ג'סר א-זרקא.
רחצה בים וארוחת צהריים והמשך הליכה לקיסריה - שלא ייגמר לעולם. חצינו את קיסריה הצלבנית הלאה לחוף שדות ים, בו ממש פסטיבל של גלשנים בים, ולקראת שקיעה עלייה לגבעה 45 בחולות, בדיונה רכה ונעימה מאד להליכה.
ירדנו לאוטובוס ונסיעה קצרה לשפך נחל חדרה. לעת ערב הצטרפו לביקור איתי ועירית, ושוקה שנשאר גם ליום השני של הטיול.
בלילה, מי שרצה, הצטרף אליי להליכה במעלה נחל חדרה לביקור בחוות הרפאים הנטושה - חוות חפציבה (והצצה למושבת עטלפי הפירות בגשר של כביש החוף).
ביום שבת, אחרי שקטעתי הסבר ארוך מדי של יותם, יצאנו מאוחר (08:00), הליכה לאורך החוף ועלייה לתל עפר ממנו תצפית יפהפייה על מפרץ בנימין מחד - ומאידך "כפר הים".
במפרץ בנימין ארוחת בוקר ושחייה בים.
המשך דרך חופי הרחצה של גבעת אולגה, חוף גדור ועלייה לתל גדור (נ"ג 33) - ממנו תצפית פשוט מדהימה על מפרצי שמורת גדור, וירידה דרומה לשחייה בים הצלול - רק אנחנו והים!
המשכנו דרומה אל חופי מכמורת, קצת הליכה בסלעים במבואות ים, והצצה לחלקת סוף הקרין בחולות. המשכנו במעלה נחל אלכסנדר, אל חורבת סמארה (שהיתה עמוסה במטיילים). כאן נפרדו מאיתנו אייל, אצויו והכלב שלהם, ואנו אכלנו צהריים והמשכנו במעלה הנחל לתצפית על הצבים הרכים. כאן, עיקר הקבוצה המשיכה לגשר הצבים, ואילו אני הובלתי את המעוניינים בדרך הקצרה בגשר הרכבת לגדה הדרומית, מצפה איתן, שולי "גבעת המשחקים" ושתי הקבוצות נפגשו שוב בסלע של חופית. המשך בחולות, מחלף ינאי (תצפית לאגם) וחוף בית ינאי לרחצה נוספת בים.

החוף היה עמוס במתרחצים ולפתע חלפה בחוף כנופיית ארבעה נערים בטרקטורונים ואופנועים (ללא לוחיות רישוי) ונמלטו לא לפני שפגעו באחד הילדים בחוף (לא מהקבוצה) (נפצע קל). אחרי זה, יותם התחיל לספר סיפורים ואני נאלצתי שוב לקטוע אותו כדי שנוכל לסיים בזמן. המשך בהליכה מהירה עד לאנדרטה בצוקי ים, עם שקיעת השמש. לצערי, בזבוז הזמן של יותם מנע מהמטיילים את ההנאה מאחד הקטעים היפים ביותר של המסלול המתוכנן - הליכה לקראת שקיעה בשביל המצוקים מצוקי ים עד "בלו-ביי", והביקור מומלץ גם באופן עצמאי.