הרבה נצרות ומעט ג'יפה - חוויות

[ש.ה.]

קמתי ב 5 בבוקר ויצאתי לדרכי. האוטובוס הגיע ב 6 לחורבות האומה כי היה נקר בגלגל. ויהי כן עד שהגענו למיצד עתרת ליפני הצהריים. התיאור מתחיל בקבוצת ה"תוכן" וממשיך בקבוצת ה"אתגר". כעיקרון קבוצת התוכן הלכה למעלה בעוד שקבוצת האתגר הלכה למטה בגוף המים. הלכנו עם צביקה עד שהגענו לקטע שבו קטעו את הטבע בעבור חופן וואטים, שם יש בריכת אגירה של הפרוייקט ההוא. השתכשכנו להנאתינו במים הקרירים והדי מטונפים. על הגדות בוץ וקקי של פרות, ובפנים בוץ רך ושוקעני. באיזה שלב הבחנתי שאורלי לא נמצאת וחשבתי למה היא לא באה. את מה שקרה באמת לא שיערתי. אחר כך הבחינו עוד שהיא נעדרת וכך היה זמן מה. לבסוף כשיצאנו משם פגשנו אותה על אם הדרך. מיסתבר שהיא עשתה מסלול אתגרי כשחצתה את הירדן מצד לצד וההנאה התערבבה ברגעים טראומטים שנעו בין יאוש לתיקווה. לפיכך הוחלט שאשאר לישמור עליה. ואז היינו בסוף והישתרכנו מאחור. באיזה שלב הבחנתי שקבוצת צביקה נעלמה ושאנו מצויים למעשה בתוך קבוצת האתגר שהגיעה אלינו מאחור. לפיכך באופן טיבעי לגמרי המשכנו איתם. נידברנו שמן הראוי להיתקשר למישהו משם ולהודיע את דבר עריקתינו. אבל זה לא התאפשר מכמה סיבות: א. לא היתה שם קליטה. ב. לא היו לי אף מיספרי טלפון. ג. לאורלי היו רשומים בטלפון אבל הוא שודרג מאחר ששתה מעט מים ולכן לא פעל. הלכנו על הגדה הימנית, קרי המערבית בקו הטפר שבין המים לסלעים שהתמוטטו, וזה היה מפליא שלאורך רוב התווי היו מפולות טריות שקרו בשנה הזותי וזה נראה כאילו שחברת חוצה ישראל סללו כביש למעלה ושפכו את כל הםלעים לואדי. הטבילות בזרם הסוחף היו מענגות. הייתי נוהג להכנס לתוך זרם חזק ולהחזיק בזיזי סלע. אבל לא לעולם תענוג. באיזה שלב, מאחר שהיו זוג של פדלאות מאחורינו שאמיל סייע להם ואנו חיכינו מעט ולא ראינו את הקבוצה. הלכנו לפי העקבות וניכנסנו למיכלאה של פרות וגילינו שזה לא שם אז חזרנו לאחור. בהמשך הדרך נהיה בוצי מאוד ונמצאתי בתוך אחו של אצות שכיסו שיכבה של מים ובוץ טובעני. כשחציתי איזה פלג שקעתי בבוץ עד הברך ובקושי הצלחתי להחלץ, במיוחד היה קשה להוציא את הסנדל עם הרגל שזה הגביר מאוד את הגרר.
טוב זהו להפעם. עכשיו מאוחר וזה אחרי הטיול. המשך יבוא...

[אורלי יהלום]

שרוני, זה מה שאתה עושה באחת בלילה?!
האם באמת היה צורך בתיאור הדרמטי הזה? רק חסר לי שאמא שלי תקרא את ההודעה שלך ותבין מה (באמת!) קורה בטיולי חוג אלעד.

... ושיהיה לך קיץ נעים!

[איתי הדרי]

אורלי,
אם הטלפון שלך נפל למים, זה עדין לא סוף פסוק. צריך להוציא את הבטריה ולייבש אותו היטב. אפשר עם מייבש שיער, ואפשר גם בדיבורית של האוטו בזמן נסיעה. בסוף אמנם תצטרכי לתקן בכל מקרה, כי יש רכיבים שמחלידים, אבל ההשבתה המיידית נמנעת.
כל זה מנסיון של נפילה לא מתוכננת למים של הבריכות התת-קרקעיות ברמלה.

בהצלחה!
איתי

[אורלי יהלום]

תודה איתי, בינתים זה לא עזר אבל הפלאפון לא היה שווה הרבה ממילא. שאלו יהיו כל הצרות שלנו!

אורלי

[ש.ה.]

ליפני שנתיים וחצי,ושלום לו. ולעניינינו, אורלי, צר לי אם גרמתי לך מבוכה. בהמשך אני אשתדל לצנזר את הקטעים העסיסיים או לשלוח אותם לאישור הצנזורה לפני הפירסום. ושיהיה אחלה וחילו
(וכתבתי הרבה על נייר, אשתף אתכם אם המחשב הדפוק יאפשר לי. הוא נגוע במלא תוכנות פירטיות שפלשו אליו מהאינטרנט ה"מהיר")

[ecyashar]

שרון,

כיף לשמוע ממך מה באמת קרה בטיול (כי לא הייתי) ובעיקר נחמד לשמוע על הפן האנושי.

עזרא כהן-ישר

[ש.ה.]

הרוב עוד כתוב בנייר. סוף היום הראשון והיום השני. אני אמנם מתלבט לגבי קטעים מסויימים (לאור התגובה הקודמת שקיבלתי) אבל כיף לקבל גם איזו מילה טובה עזרא. תודה תודה

[אורלי יהלום]

א. נייר? מה זה?

ב. נתתי לך יותר ממילה טובה -

ג. האם ההשתהות שלך בפרסום הגיגיך היא אמצעי שיווקי? האם היה משהו ביום השני שמשתווה להרפתקאות היום הראשון? אם כן - זה לא קשור אליי

ד. אני עדיין מתלבטת איך להגיב על התפנית האידיאולוגית שעברת ב"ענף" לגבי הקשר הטלפוני בטיולים. למיטב הבנתי, מדובר במדור תלונות והצעות, ואני לא מצליחה להבין מה התלונה/שלך. לא ברור לי מדוע לדעתך מטיילים מסויימים היו זקוקים להשגחה שלך (בכדי לא להפוך לחוליה בשרשרת המזון) ואילו אחרים מסתדרים מספיק טוב עם השגחה אלוקית (בעזרת השם). אבל אפשר להמשיך בדיון הזה אחרי הקיץ.

[עמית 171]

אשמח לקרוא את ההמשך.
חוץ מזה - בבקשה להעביר את השרשור לטיולים של השנה.