סיכום הטיול בדרום מדבר יהודה, קבוצת תוכן. מאת אייל הירושלמי.

[אייל הירושלמי]

דבר ראשון תודה להדרכה המצויינת של מדריכנו שי והסבלנות למרות המסלול התלול.

עקב רמה ברומטרית מצפון יותר 1050 מילבר. הייה מזג האוויר מוצלח ביותר.
שני האוטובוסים נפגו במישור עמיעז . למרות מסלולם השונה . אחד בא מערד והשני דרך ירושלים ים המלח. קיצר לנו את הדרך בגדול הירושלמים .
מהמישור עלינו בעלייה יחסית תלולה ויפה בנחל בקיעים ( מעלה עידית ) למרות שזה לא נחל עם הגן ניגוז גדול , נראו סימני מיים מהגשם של שבוע הקודם שקע קפריסאי. טיפה ירק גבים קטנים ומידבר נקי בלי אבק.
עלינו לתצפיות יפות בעולם מרמת המידבר. צפינו לעבר הרי מועב העיר ספי ארנון וצפון הרי אדום. בשעות הדימדום היפות ניתן הייה לראות בברור את הנזקים של השטפונות מאפיק ים-סוף חודש אוקטובר השנה באזור מפעלי ים המלח. לקינוח טוב הלכנו על דרך ז"פים טובה לכוון דרום מערב.בלילה מלה כוכבים בתאיך כ" כיסלו הירח זורח מאוחר. למרות העייפות זכינו לתצפית על שביל החלב. נדיר בארצנו הצפופה. מימלה אין טעם לבוא לחניון בשעה 17.00 לילה ארוך .
פגשנו קבוצתה השנייה הם טילו ב??? בלילה הייה מרק מסורתי.תוספות של שלומו עופות ובשר. חבל חבל רק מידי זבל של קלים חד פעמי. אייל נעומו סבב חוסר ינות.
לא הודגש שוב עניין שריפת נייר תיילת.
למוחורת הייה עיקו בבוקר עקב ניירות שהסתובבו בשטח.
קבוצת התוכן זרמה לקיוון צפון לנחל חימר. הפנינה של הטיול היפה.
גן עדן . גבים עם מיים נקיים צלולים מהשטפון של שקע קפריסין שבוע קודם. שמש חמימה. נוף יפה שמיים כחולים. מסלול נוח.
לצערנו במקום לרדת עם הנחל עד צוות זוהר . עזבנו את גן העדן לקוון דרום מעלי יחסית תלול לתצפית יפות ביותר על המצוקים באזור. העוצמה גדולה ביותר.
שום הליכה יפה על רמת המידבר. אני ואורלי הלכנו לאיבוד במקומות היפים.
שהקבוצה התחילה לרדת לקוון נחל לוט עוזבת את רמת המידבר הם עזבו את השביל הראשי בלי לסמן לנו שהם מתחילים לרדת את המצוק.( וביכלל למי יש כח להתעסק בדרדרות ומצוקים ?? ) אבל משהוא נזכר לומר לנו שהקבוצה מתחילה לרדת את המצוק בחבל ואנו צריכים לחזור. הירדה בחבלים ובדרדרת הייתה קשה ביותר ומעצבנת. אחת המטיילות קיבלה מקה מאבן , לא לדהוג לא נפצע קשה. וירדנו בעיטיות ביותר והזמן רץ מהר. תמיד שסוף סוך האחרונים החלשים באו הקבוצה זזה והחלשים הלכו כל היום בלי לנוח. ירידת המפל האחרון בגליץ עם חבל. הליכה בחושך בנחל. הראשונים לא פנו צפונה לעבר חזרה לנחל חימר. אבל מצאנו אותם בקלות.
היפים ומרוצים גמרנו סמוך לצומת זוהר. את הקבוצה השנייה פגשנו בית קפה ליד אחד המלונות באזור. הם טילו ב???
הייה יפה ביותר מבחינתי רק חבל שלא ירדתי בשביל המסמן כחול ענחל חימר. עד לצומת זוהר.
בנחל היפה בין הגבים הזקים. נחל לוט לא מסומן ותלול ביותר.
טוב ברמת המידבר להסתוב , לא להצמד לשבילים מסומנים זה היופי.
אבל לקבוצת התוכן זה לא אסון קשיורדים קו שבר מצוק עתקים או מקום אחר יורדים בשביל מסומן.גם אם זה טיפה מסלול מוכר זה לא מה שיפריע לאופי הטיול.
אייל ( נקווה שמשהוא יקרא את זה )
נמתין לסיכום של הקבוצה השנייה.
_________________
כיף לטייל בארצנו הקטנה והיפה

[שרה לדרהנדלר]

תיקון - המסלול לשבת נקבע מראש כירידה בנחל לוט היפהפה. אף פעם לא נאמר שנלך לכל אורך נחל חימר. גם בקבוצת התוכן מקובל ללכת מחוץ לשבילים מסומנים.
_________________
שרה לדרהנדלר

[איתי הדרי]

תודה לאייל הירושלמי על תאוריו הציוריים ומלאי ההשראה. אני מבקש להוסיף מעט פרטים, "למען ההיסטוריה".
את קבוצת האתגר הדריך, לראשונה בחוג, ארז בן-יוסף, שעד לפני כמה שנים הכרנו אותו כמטייל אתנו. לפי התגובות החיוביות , זה לא יהיה הטיול האחרון שלו כמדריך שלנו. ומגיעה לו גם תודה גדולה על שנאות, בהתראה קצרצרה, להחליף את ליאור.

ביום הראשון, לאחר שעלינו לרמת המדבר, עשינו תצפית מדהימה מזרחה ליד אנדרטה לזכרו של בני אגור, מטייל מנוסה ואלפיניסט, שנהרג בהרי פאמיר יחד עם עוד 4 ישראלים במפולת שלגים. לאחר מכן טפסנו על הר בדוד, והלכנו לאורך פסגתו הארוכה (מזרח - מערב) לאורה המקסים של השקיעה. את הדרך לחניון הלילה, סמוך להר קומות, עשינו כבר בחשכה גמורה.

היום השני החל במפגש יפהפה עם 7 נשרים, שעמדו על ראש גבעה בדרך לנחל חימר, ולבסוף התעופפו להם. זה נתן השראה לשי, שפצח בתאור חי ועסיסי (כהכנה לארוחת הבוקר) על מנהגי הפרנסה של אוכלי הנבלות: תחילה העזניה (מהמילה עוז), שמצליחה לחדור את העור העבה של הפילים והג'ירפות; אז הנשרים (מלשון נשירה - נוצות ראשיהם נשרו), אשר דוחפים את הראש לתוך הנבלה, ואוכלים שם מכל טוב; תורו של הרחם מגיע, ובעזרת מקורו החזק במיוחד הוא מצליח להסיר את שיירי הבשר שנדבקו לעצמות; ולבסוף הפרס, אשר מרים את העצמות ושומט אותן מגובה רב על הסלעים, עד שהן נשברות, והוא יכול להנות מתכולתן המזינה. בתאבון!

אתגר - אנא תאוריכם.
איתי

[אייל הירושלמי]

מרגש אותי לחשוב על בני אגור ז.ל שהייה חבר טוב של עזרא אחי ופגשנו אותו ימים ספורים לפני מסעו האחרון להרי פמיר ברית-המועצות. צופינו בשקופיות ממסעו הראשון לאזור זה.
בזמנו רק יחדים טיילו במקומות אלו תחת שלטון מסך הברזל.מה רעידת אדמה גורמת.

כמה דברים טובים קוראים בטיול, איך לא הזכרתי את מראה המרגש של הנשרים ממש כמו בסרטים. אבל במציאות של שקט מרחבי המידבר. אייל הירושלמי.
_________________
כיף לטייל בארצנו הקטנה והיפה

[ecyashar]

את האנדרטה לבני אגור בנינו, מדריכי חוגי סיור ירושלים, לפני כעשר שנים.
בזמנו סימננו שביל רוג'ומים שיורד מהאנדרטה למישור אמיעז
(לפי האגדות, בני והחוג סיור המופרע שלו היו הראשונים שירדו דרך הנקב הזה)
טוב לראות שאנשים עוד פוקדים את המקום
מעניין אם השביל עוד קיים.

עזרא
_________________
עזרא כהן-ישר
www.live-in-love.org

[avihay]

למה אף לא מזכיר אפילו ברמז את האנונות. יותא לא אביא.
סתם...........

[אייל הירושלמי]

מהטיול הבא דף ומדור מיוחד למסלול.
ומדור ודף החשוב מהטיול האכל.
_________________
כיף לטייל בארצנו הקטנה והיפה