כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם

[xaim]

להחזיר חיים לנחלים !
יום עיון מיוחד ייערך ביום ג' 12/4/05 באוניברסיטת ת"א. עמותת 'צלול' פותחת במאבק ארצי להפסקת הזיהום והחזרת החיים לנחלים.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ-- אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.
כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ; וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.
וְהָיָה-- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:

(תהילים פרק א)

מאת ליעד אורתר

"במהלכן של שנים רבות, ולמעשה עד לימים אלה, נמשכת הפגיעה בנחלי הארץ. מימיהם הוטו ונתפסו, ובמקומם הוזרמו אל אפיק הנחל קיתונות של שפכים; כל מה שראוי היה להיפטר ממנו מצא דרכו אל הנחל; ביוב לסוגיו, פסולת תעשייתית, תמלחות וריכוזי מזהמים - לעיתים רעילים; פריצות ועודפים של מכוני טיהור ומאגרי קולחים ושפכים עירוניים וחקלאיים. נחלי ישראל, שבהם זרמו בעבר הלא רחוק מים זכים, ובהם התקיים עולם עשיר ומגוון של חי וצומח, הפכו עם השנים לנתיבי שפכים, ונופיהם אבדו, חלקם לבלי שוב." (מוטי קפלן, מסמך מדיניות שליקום נחלים, המשרד לאיכות הסביבה, 2004).

זיהום נחלי ישראל הוא אחד הבעיות הסביבתיות הקשות הקיימות היום במדינה. למרות מאמצי השיקום הגדולים של המשרד לאיכות הסביבה וגופים נוספים חלק גדול מהנחלים נותר עדיין בגדר תעלות ביוב המנקזות שפכים ממקורות רבים. בתור שכאלו, מצבם של הנחלים מהווה אינדיקטור סביבתי לסוגיות נרחבות הרבה יותר וטיפול אמיתי בסוגיית זיהום הנחלים טומנת בתוכה טיפול במגוון רחב של נושאים כמו עיגון 'תקן ענבר' , שדרוג של מתקני הטיהור העירוניים והאזוריים, שיתוף ציבור בהליכי תכנון, אכיפה סביבתית כנגד ראשי רשויות ומפעלים מזהמים ועוד.

כיום, נמצאת המערכת הסביבתית בישראל בפני קפיצת מדרגה בכל האמור להתייחסות לנחלים כצרכן לגיטימי ובעל זכות לקבלת מים שפירים. התיקון לחוק המים ( 'זכות הטבע למים' ) עבר במושב הקיץ 2004 של הכנסת וכעת יש לבצע את התיקון הלכה למעשה וזאת על מנת להבטיח שכל נחל יקבל את כמות המים לה הוא זקוק לצורך המשך תפקודו הטבעי ושיקומו האקולוגי.

מניעת זיהום הנחלים בישראל מושתתת רובה ככולה על חוק המים התשי"ט - 1959. חוק זה והתקנות הנלוות לו (תקנות המים, איסור הזרמת תמלחת למקורות מים, התשנ"ח - 1998) קובעות במפורש כי: "לא יזרים מפעיל תמלחת ממפעלו לסביבה או למקור מים". התקנות מאפשרות הזרמה לנחל המגיע לים באמצעות היתרי הזרמה של הוועדה הבינמשרדית או הזרמה למערכת הביוב העירונית. מצב זה יצר מצב בו נחלים רבים הפכו לתעלות להובלת תמלחות תעשייתיות וביוב עירוני אל הים ואל מאגרים אחרים. הבעיה רק הוחמרה כאשר מערכות הביוב העירונית היו אלו אשר הזרימו שפכים אל הנחל ולמעשה לא היו אופציה לשיפור איכות מי הקולחין שהוזרמו לנחלים.

החוסר בתקן מחייב לטיהור ברמה גבוהה של השפכים העירוניים הביא לשימוש נרחב בהשקיה במי קולחין מטוהרים ברמה יחסית נמוכה אשר התאימה למספר מצומצם של גידולים ובמקביל גרמה לזיהום והמלחת קרקעות ופגיעה קשה באיכות מקורות המים.

ב - 2001 ישבה ועדה בינמשרדית בדיוק לשם קביעת סטנדרט קשיח לאישור או פסילת הזרמה של מי קולחין אל הנחלים ולהשקיה בלתי מוגבלת. מסקנות הוועדה , שבראשה עמד ד"ר יוסי ענבר, סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, קבלו גושפנקא של החלטת ממשלה ( מיום 29/5/01 ) כאשר זו אישרה את קבלת החומר.

עד לסוף 2004 עיגונו של תקן ענבר נתקל בהתנגדות קשה של משרד האוצר ומשרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי וזאת מכיוון שברגע שהוא יכנס לתוקפו הם יצטרכו להיכנס להשקעות עתק שלמעשה ישדרגו את כל המטש"ים בארץ מרמה של שניונית לרמה שלישונית. ד"ר ענבר התבטא בתקשורת באוקטובר 2004 וציין כי משרד האוצר הוריד את התנגדותו זו וכי בשנים הקרובות יושקעו כמיליארד ₪ בשדרוג מכוני הטיהור. מניתוח כלכלי שנעשה במשרד לאיכות הסביבה הוצגה הערכה שמדובר על השקעה של כ 230 מיליון דולר. השקעה שתחזיר את עצמה ברגע ש 20% מהמים לחקלאות יעברו להשקות ממים שפירים למי קולחין מטוהרים מפני שאז לא יצטרכו לבנות מתקני התפלה נוספים

כעת יש לוודא כי ההסכמה שניתנה בע"פ תהפוך לכתובה וכי 'תקן ענבר' יהפוך לחלק מעוגן בתקנות המים וזאת על מנת להעניק לגורמי האכיפה את הסנקציות הנדרשות מול הגורמים המזהמים. האימוץ של תקן ענבר יהפוך את הביוב העירוני ממטרד למשאב ויש ביכולתו להחזיר באמת את החיים לנחלי ישראל.
לפרטים נוספים: 5762528 03