הכבוד לטבע כערך תרבותי

[שרון הבר]

התרבות המסורתית מעריכה את אחדות השמים והאנושות, ואת דו-הקיום ההרמוני בין בני האנוש לטבע. המק"ס הכריזה על אושר אין-סופי מ"מלחמה עם השמים והארץ". התרבות הזו של המק"ס הובילה ישירות להורדה חמורה של דרגת איכות הסביבה הטבעית המציקה כיום לסין. נבחן כדוגמה את מקורות המים בסין. העם הסיני שנטש את הערך המסורתי של "אציל מעריך את העושר, אך הוא מרוויח את הונו בדרכים הגונות", שדד וזיהם ללא רסן את הסביבה הטבעית. כיום, יותר מ-75% מ-50,000 הק"מ של נהרות סין בלתי מתאימים למחייה של דגים. יותר משליש ממי התהום זוהמו אפילו כבר לפני כעשור והמצב עכשיו ממשיך להתדרדר. סוג מוזר של "מופע" קרה בנהר הווָאי-הֵא. ילד קטן ששיחק בנהר המוצף-שמן, יצר ניצוץ שברגע שפגע על פני המים של הנהר הצית להבה שגובהה כחמישה מטרים. תוך שהאש געשה אל האוויר נשרפו לאפר יותר מעשרה עצי ערבה בסביבה [96]. ניתן לראות בנקל שלא יתכן שאלו ששותים מים כאלה לא יפתחו סרטן או מחלות מוזרות אחרות. בעיות סביבתיות אחרות כגון היווצרות שטחי מדבר וקרקע מלוחה בצפון מערב סין, וזיהום תעשייתי באזורים מתפתחים, קשורות כולן לכך שהחברה איבדה את הכבוד שרחשה לטבע

מתוך:
http://www.epochtimes.co.il/9ping/_html/6.htm#_ftnref96