סיכום הטיול לגליל התחתון

[Masha]

"אני רטוב" – אמר אבי.
"אתה לא מבין איזה בר מזל אתה" – הזכיר לו אבנר בפעם המאה.
"בר מינן" - סינן בתשובה אבי בפעם המאה - "אני קפוא ורטוב".
"מי רטוב?" התעורר אלקנה. כולם הסתכלו עליו. טיפות המים זלגו לו מהשער וירדו על הפנים, על המשקפיים, והלאה על הבגדים שהיו ממילא רטובים. באותו שלב גם אלקנה שם לב לכך שהוא רטוב. הוא הוריד את כל הבגדים והתחפר בתבן. זה היה הדבר המחמם ביותר בסביבה.

כך ישבנו מתחת לסככה של המתבן הנטוש, באמצע היום, קפואים ורטובים. סיפרנו בדיחות שחורות וצחקנו, לפחות מי שהשיניים שלו לא נקשו חזק מדי ועוד יכול היה לצחוק ולספר. לא ממש הבנו מה אנחנו אמורים לעשות עם עצמנו באותו שלב. לאף אחד לא היה חשק להמשיך ללכת. היה קר מדי לשבת במקום. לא היה טעם להוריד את הבגדים הרטובים, וגם לא להשאר איתם. ולא היה את מי להאשים במצב, חוץ מאשר את עצמינו. כי מרצוננו החופשי הסתובבנו מהבוקר בגשם שוטף, שוקעים עד הברכיים במים קפואים ובבוץ.

בבוץ שקענו ישר על ההתחלה. אנשי הנעלים צחקו על אנשי הסנדלים. אנשי הסנדלים העמידו פנים שהם דווקא נהנים. תולעים כתומות ושעירות, שהיו פזורות בכל מקום, הסתכלו עלינו בענין רב.
"מה נראה לך עדיף" – שאלה תולעת אחת את חברתה, מהורהרת – "סנדלים עם גרביים או בלי?"
"מנקודת ההשקפה שלנו זה לא משנה. הם ימחצו אותנו בכל מקרה" – ענתה השניה בעצב, כשהיא מגלה כושר חיזוי לא רע בשביל תולעת קטנה ושעירה.

מלווים בתולעים, גשם ובוץ הגענו לנחל אדמי. המסונדלים ישר התחילו ללכת במים, בזמן שאנשי הנעלים נאלצו לרקד על אבני הנחל החלקות. צוחק מי שצוחק אחרון, כמו שאומרים. ובלי קשר למה שנעלנו, כולנו הרגשנו קצת בני מזל. הסתכלנו על הנחל השוצף ועל טיפות המים המבריקות על ענפי העצים. השמיים היו אפורים וכבדים, האוויר מלא ערפל וריח של גשם, והרגשנו כמו בתוך אגדה חורפית קסומה.

לא רק התולעים שמחו לבואנו. עגורים וחסידות שמעו שלמטה יש קרקס ובאו בהמוניהם לראות אותנו מועדים, נרטבים, ומתכסים בוץ.
"תראו את זה עם המכנסיים הקצרים!" – קראה חסידה אחת בהתלהבות, כשהיא מצביעה עם המקור על עזרא, משתרע בתוך הנחל עם הרגליים למעלה – "איזה פירואט מרשים הוא עשה! לא רע בשביל בן אנוש!"
"השתגעת?! " - התפלאה חברתה – "אלה בכלל לא אנשים. אנשים לא מסתובבים בחוץ במזג אוויר שכזה".
"אז מי אלה?" התעקשה החסידה הראשונה.
גם אנחנו כבר לא היינו בטוחים מי אנחנו. אבי דביר החליט לברר את הנקודה הזאת. יחד עם עוד כמה חברים הוא התנפל על טנדר עובר בשדות ודרש מנוסעיו לדעת, מה הם חושבים עלינו. "כל הכבוד לכם" ענה בקול רועד הנהג, מתאמץ להיזכר איפה יש בית משוגעים בסביבה.

רק שאבי לא היה משוגע, אלא שיכור. הוא השתכר מריח הפריחה ומהפטרוזיליה שקטפנו בשדות. ומי שמאשים את ליקר האגוזים, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר. שום ליקר לא יגרום לכם לצחוק כמו שאבי צחק באותו ערב. זה היה כבר אחרי שהתארגנו במתבן של דגניה, החלפנו בגדים והתחממנו ליד המדורה. ישבנו עם קערות המרק, העברנו בקבוקי יין ולא יכולנו להפסיק לצחוק יחד עם אבי. בני מזל, כבר אמרנו.

בבוקר השמים התבהרו. השפיות חזרה אלינו בהדרגה, למרות שפה ושם עוד אפשר היה לזהות שאריות של אמש. אלקנה עדיין ניסה ליבש בגדים ליד המדורה. אבנר עמד על הראש על ערמת תבן. ליאור ביצע תרגילי אקרובטיקה מורכבים, תלוי על קורות הסככה. אז עוד לא הבנו שהוא מתחמם לקראת חציית הירדן על גבי צינור, ששי ושוקה התעקשו לקרוא "גשר". גם מי שלא התחמם הצליח להגיע לצד השני של הגשר, למרות שהפיתוי לקפוץ למים ולהרטב היה גדול.

באופן כללי היום השני היה חם, יבש ורגוע. עליה בריאה על הבוקר למצפה אלות, טבילה בעין אולם, הליכה בנחל תבור, והכל-הכל-הכל ירוק ופורח וזוהר. המדריכים קיבלו סוף סוף הזדמנות להדריך, וסיפרו הרבה דברים מעניינים. התרשמנו מאד מהממצאים הפרהיסטורים בתל עובדיה. תוך כדי קילוף הבוץ מהנעליים שמענו שבאתר נמצאו עצמות של פילים והיפופוטמים קדומים, בתנוחה שלא משתמעת על שתי פנים. לא בדיוק הבנתי מי נתפס על חם עם מי, ואיך כל זה קשור להתפתחות האדם מהקוף, אבל אני מודה שמעורבות ההיפופוטמים באבולוציה האנושית יכולה להסביר הרבה תופעות בחיים.

כשהסתובבנו במרחבים שטופי השמש, כבר לא היה קשה להאמין שאנחנו בני מזל. אפילו הפרות הסתכלו עלינו בקנאה.
"מוווו" - אמרו הפרות – "קחו אותנו איתכם. גם אנחנו רוצות לטייל!". אבל כבר לא הצלחנו להבין אותן. כי חיות מדברות יש רק באגדות חורפיות קסומות.

[אייל הירושלמי]

הטיול הייה צריך להיות שבוע קודם .
והטיול הבא לביקע הייה צריך להיות בסוף שבוע זה.
האביבי החמים שצפוי ומלא פרחים.
ושישי הגשום היינו אמורים להיות בבית.
כי מזג האוויר לא התחשב בטעיות הקלדה
של הפסכה שלוש שבתות בין טיול לנגב לטיול לגליל התכתון.

ירגיז מאוד שבסוף שבוע זה לא נטייל אם החוג בפרחים.
ובבוץ ובגשם בטיול בביקע.
מעניין מה יגידו מודלים של מזג האוויר.
http://www.wetterzentrale.de/pics/avnpanel4.html
_________________
כיף לטייל בארצנו הקטנה והיפה

[oraash]

ביום ההזוי ההוא הייתי ובקסום שלאחריו התחממתי בבית,וחיוך גדול גדול העלתי כשקראתי על שניהם .סיכום מבדח על טיול גלילי בן ובר מזל. א ה ב ת י.

[xaim]

העצמות הן עדות לציד מאורגן שהתפתח עקב הצטמצמות היער והמעבר לסוונה, שלפי ההשערה גרמו להתפתחות האדם מהקוף.

[אפרת נקש]

נפלא מאשה, נהדר לקרוא.

השפה עשירה, התאורים חיים, מלאי צבע ומצחיקים.

תודה!

אפרת
אתר צילום: http://www.EfratNakash.com/
אתר אימון: http://www.CoachEfrat.com/

[bushka]

הסיכום של מאשה גם קסום וגם מסוכן
קסום ---> בגלל ההרהורים של התולעים והציפורים על משתתפי הטיול.
מבט מרענן וקסום .
מסוכן ----> כי בלוג של מאשה יכול להפוך לתכלית של טיול .
ופה טמון הסיכון
מאיר מוקסם

[/b]

[שרון הבר]

מאשה. אולי היו גם תולעים (worm). אלו השלשולים הוורודים (לא שעירים) שיוצאים מהאדמה בימי גשם. אבל זחלים (larva. caterpillar) זה מה שראיתם. חוץ מזה הסיפור בסדר.

[זאב קאופמן]

כתיבה יפה וגם מתארת היטב את תחושותינו במיוחד ביום הראשון של הטיול .

[אפרת נקש]

שרון, מאשה מתארת דובונים...