אינפורמציה בקשר לכלובי הדגים באילת

[xaim]

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אשררה את החלטתה: כלובי הדגים לא יכללו בתוכנית המתאר הארצית לחופי אילת

עמותת צלול, שהובילה את המאבק בכלובי הדגים: "ההחלטה מבטיחה שמפרץ אילת ואוצרות הטבע שבו יישארו בידי הציבור, תוך שמירה עליהם מפני מזהמים"
דליה טל 14:21 16/11/04



המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה לא לשנות את החלטתה הקודמת, ולא להכליל את כלובי הדגים בתוכנית המתאר הארצית לחופי אילת (תמ"א 13).

עוד החליטה המועצה, שמתוך התחשבות במגדלי הדגים, הוצאת הכלובים מהים תעשה בהדרגה, תוך 14 חודשים, שהם תקופת מחזור חיים של הדגים. בתקופה זו לא תותר הכנסת דגים חדשים למימי המפרץ. המועצה הארצית גם המליצה לעגן הסדר זה במסגרת ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים כנגד מגדלי הדגים.

בעד מודעה


ההחלטה הצביעו 15 חברי המועצה, ונגדה הצביעו 10 חברים. החלטת המועצה תובא לאישור הממשלה, שהיא זו המאשרת תוכניות מתאר ארציות.

יצויין, שאת ההחלטה להעביר את הנושא להכרעה נוספת ושלישית של המועצה הארצית קיבל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וזאת בעקבות חוות הדעת הסותרות שהובאו בפני הממשלה בנושא הכלובים.

בהצעת ההחלטה מדגישה המועצה, שתפקידה לעסוק בתכנון לאומי ובראייה כלל ארצית וארוכת טווח, ולכן אסור היה לה לקבל החלטות שיש בהן כדי להשפיע באופן בלתי הפיך על המפרץ.

המועצה מדגישה כי קיבלה את החלטה לאחר שהוצגו בפניה עמדות מומחים משני הצדדים, וכי החלטתה מתבססת על אי הודאות העולה מהסתירה בין שתי העמדות.

לדעת המועצה, "גם לאחר שחברי המועצה למדו את חוות דעת צוות המומחים הבינלאומי והוצגו בפניהם ממצאיהם במהלך הישיבה, איך חולק על כך שגם צוות זה סבר שמקומם של כלובי הדגים אינו במפרץ". לטענת המועצה, החלטתה מסתמכת על דברי החוקרים לפיהם יש דברים שאינם מובנים עדיין, וכי יש צורך באנליזה ברורה.

עוד קובעת המועצה, שצוות המומחים לא קבע מהו משך הזמן הקריטי להמשך גידול הדגים בכלובים מבחינת המפרץ עצמו והאלמוגים שבו. לעומת זאת הציע הצוות פרק זמן להוצאת הדגים מהמפרץ בהסתמך על הערכות באשר לזמן הדרוש למחקר ולמימוש העברת הדגים ליבשה.

המועצה ציינה שהשתכנעה מהטענה לפיה האלמוגים באילת הם משאב נדיר, שיש לו תפקיד חברתי וכלכלי העולה בסדר גודל על התפקיד החברתי והכלכלי של תעשיית הדגים באזור.

מעמותת צלול, שהובילה את המאבק בכלובי הדגים, נמסר בתגובה, שמשמעות ההחלטה היא ניצחון לציבור בישראל, וכי המועצה הארצית הבטיחה שמפרץ אילת ואוצרות הטבע שבו יישארו בידי הציבור, תוך שמירה עליהם מפני מזהמים.

[xaim]

http://www.zalul.org.il/result111004.html

[xaim]

שר הפנים יביא לאישור הממשלה תוכנית המתאר לחופי אילת ללא כלובי הדגים
ההחלטה שלא לאפשר את המשך קיום הכלובים בים התקבלה לפני כחצי שנה במועצה הארצית, אך למרות זאת היא לא הובאה להחלטת הממשלה

דליה טל, גלובס 6/3/05


שר הפנים, אופיר פינס, יביא לאישור הממשלה את החלטת המועצה הארצית לאשר את תוכנית המתאר (תמ"א) לחופי אילת, ללא כלובי הדגים של החקלאות הימית. המועד לדיון טרם נקבע, אך הוא צפוי להתקיים בשבועות הקרובים.
ההחלטה שלא לאפשר את המשך קיום הכלובים בים התקבלה לפני כחצי שנה במועצה הארצית, אך למרות זאת היא לא הובאה להחלטת הממשלה, בשל חילוקי הדעות בין השרים השונים בנושא זה, ובשל דרישת בעלי הכלובים לקבל פיצוי בעקבות הפינוי.

כלובי הדגים של החקלאות הימית החלו את דרכם בים סוף לפני למעלה מ-10 שנים, כניסוי שערך המכון לחקר הימים והאגמים ומשרד החקלאות לגדל דגים במפרץ. במקביל להקמת המכון לטיהור שפכים של אילת, שמנע את הזרמת השפכים לים, הוחלט להרחיב את הניסוי ולהתחיל בגידול מסחרי של דגים בים. את כלובי הדגים הקימו חברת ערדג, בבעלות קיבוצי הערבה וחברת דג סוף בבעלות פרטית.

לפני מספר שנים, ולאחר שהתגלו נזקים בשונית האלמוגים של אילת, שהיא הצפונית בעולם, החל מספר גורמים ובהם צלול, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים לחשוד שקיים קשר בין קיום כלובי הדגים בים לבין הרס השונית. גורמים אלה החלו בפעולה נמרצת כדי להוציא את הכלובים מהים. טענתם היתה שהמזון שאוכלים הדגים,שהוא עשיר בזרחן, גורם לפריחת אצות, שמגבירות את העכירות במים. עכירות זו גורמת להרס השונית.

במקביל לפעילות זו החליטה עיריית אילת, לא לאשר את המשך פעילות הכלובים בים. בעלי הכלובים ניסו למנוע החלטה זו באמצעות פניה לועדת הערר המחוזית, לבית המשפט וליתר מוסדות התכנון, אך אלה החליטו לדחות את העררים.

לפני למעלה משנה החליטה המועצה הארצית לאשר את תוכנית המתאר ללא כלובי הדגים. ההחלטה הובאה לממשלה שהחליטה להחזירה למועצה, אך זו החליטה שוב לאשר את תוכנית המתאר ללא כלובי הדגים. עתה תתבקש הממשלה להחליט האם היא מאשרת את התמ"א ללא הכלובים. יצויין, שעד כה טרם קרה שהממשלה לא אישרה תוכנית מתאר שקבעו מוסדות התכנון.

לדברי מנכ"ל עמותת צלול, עו"ד יריב אברמוביץ, זהו יום דרמטי עבור הארגונים לאיכות סביבה בישראל, שכן החלטתו של פינס תסלול את הדרך להוצאת כל המזהמים ממפרץ אילת וכלובי הדגים בראשם.

[xaim]

שר הפנים, אופיר פינס, חתם ב - 5.3.05 על תוכנית המתאר לחופי מפרץ אילת עם ההמלצה להוצאת כלובי הדגים מהים תוך 14 חודשים
לאחר עיכובים ארוכים בהעברת התוכנית, החליט שר הפנים, להעביר להחלטת ממשלה את תוכנית המתאר לחופי מפרץ אילת הקובעת כי כלובי הדגים יצאו מהים.

החלטתו של השר פינס הוכיחה כי השר פינס מחויב לסביבה ולשלטון החוק ואינו נכנע לקבוצות לחץ ואינטרסנטים הפועלים בניגוד לחוק ועושים הון מזיהום מפרץ אילת.

לדברי עו"ד יריב אברמוביץ, מנכ"ל עמותת צלול המובילה את המאבק להצלת שונית האלמוגים באילת:

"זהו יום דרמטי עבור הארגונים לאיכות סביבה בישראל, החלטתו של פינס תסלול את הדרך להוצאת כל המזהמים ממפרץ אילת וכלובי הדגים בראשם, אני מצפים מראש הממשלה להביא להחלטת ממשלה את תוכנית המתאר בהקדם ולהציל את מפרץ אילת".

[xaim]

דו"ח 2004 של צוות הניטור הלאומי במפרץ אילת קובע:

מפרץ אילת ממשיך לגווע, כלובי הדגים הם הגורם העיקרי להחדרת חנקות למפרץ.


ב 12.4.05 פורסם הדו"ח לשנת 2004 של תוכנית הניטור הלאומית במפרץ אילת, התוכנית מופעלת ע"י צוות רחב של אנשי מקצוע, מומחים למדעי הים ואנשי המשרד לאיכות הסביבה, ע"פ הדו"ח נמשכת ההידרדרות החמורה במצב שונית האלמוגים במפרץ אילת.

שבועות ספורים לפני ישיבת הממשלה שתכריע בנושא כלובי הדגים, מקבלים הארגונים הירוקים אישוש נוסף לטענותיהם כי כלובי הדגים חייבים לצאת ממפרץ אילת בהקדם.

תוכנית הניטור הלאומית הינה תוכנית אוטונומית חסרת פניות שעוקבת אחר מצב שונית האלמוגים באילת באורח קבע, חברי התוכנית הגישו הבוקר את הדו"ח לשר לאיכות הסביבה ובו ממצאים קשים על מצב השונית ועל הסיבות להידרדרות במצבה.

ממצאי הדו"ח מראים כי כלובי הדגים מחדירים בכל שנה כ-280 טון חנקות למפרץ אילת, שאר הגורמים המזהמים, כולל עקבה, מחדירים יחדיו כ 50 טון חנקות בלבד!!!

עוד מראה הדו"ח:

גם בשנת 2004 המשיכה תמותת האלמוגים בשוניות האלמוגים באילת
גם בשנת 2004 נמשכת העלייה המדאיגה בכמות האצות הנגרמת מעליה בכמות החנקות במפרץ.
חלה ירידה של פי 6 במספר קיפודי הים שאמורים לאכול את אצות אלה. תנאים אלה גורמים לאי יכולת התיישבות של אלמוגים חדשים בשונית ומעקבים את התפתחותה.
יחסית לשנים 2001-2003 חלה בשנת 2004 ירידה נוספת, של כ- 20%, בקצב גידול של האלמוגים בשונית.
הדוח מציין כי כלובי הדגים, בסבירות גבוהה, הם התורמים המשמעותיים והעיקריים לעליית כמות החנקות בצפון מפרץ אילת
הארגונים הירוקים קוראים לשרי הממשלה לא לעצום עיניים ולהתעלות מעל שיקולים פוליטים ומפלגתיים ולאמץ את החלטות מוסדות התיכנון ובתי המשפט שקבעו כבר פעמים רבות כי יש להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת לאלתר.

לדברי עו"ד יריב אברמוביץ, מנכ"ל עמותת צלול, "ככל שמתקרב מועד ההצבעה בממשלה אנו עדים למסע הפחדה של שרי מפלגת העבודה ע"י התנועה הקיבוצית המפעילה את כלובי הדגים, בעלי כלובי הדגים מעדיפים להקריב את מפרץ אילת על מזבח הכסף ומתעלמים מהנזקים האדירים שכלובי הדגים גורמים לשונית האלמוגים".
עוד הוסיף אברמוביץ: "פעילות כלובי הדגים היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית ולא ייתכן שהממשלה נמנעת מלאמץ את החלטות המוסדות המוסמכים במדינת ישראל".

[xaim]

"לא נכנעים לאיומים, שומרים על שלטון החוק ומצילים את מפרץ אילת"

תחת כותרת זו יצאה עמותת "צלול" בימים אלו בקמפיין ארצי ענק שיימשך כחודש לקראת אישורה הסופי של הממשלה בעוד כשלושה שבועות בנושא כלובי הדגים במפרץ אילת

בעוד כשלושה שבועות תובא לממשלה לאישור סופי הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת. לאחר קביעתם של מוסדות התכנון ובתי המשפט בישראל, בשנים האחרונות כי על כלובי הדגים לצאת מהמים על מנת להציל את מפרץ אילת, מתקיים בימים אלו קמפיין ארצי ענק על ידי עמותת "צלול", אשר מטרתו היא גיוס תמיכה ציבורית להצלת מפרץ אילת באמצעות אישור הממשלה את תמ"א 13.

בפריסה ארצית בערים הגדולות ובפריפריות של דיילים, דוכני הסברה ניידים ודוכנים קבועים קוראת עמותת "צלול" לציבור לסייע בתמיכת הצלת מפרץ אילת ע"י קריאה לשרי הממשלה לא להיכנע לאיומי בעלי האינטרסים, ולהצביע בעד הצלת מפרץ אילת.

הקמפיין הציבורי מאפשר לציבור לתרום מכיסו האישי, על מנת להביע בפני שרי הממשלה, אשר נבחרו על ידיו, את מחאתו ורצונו בסיום סאגת ארוכת שנים זו, באמצעות שליחת גלויה אישית לשרי הממשלה בשווי של תרומת 1 ₪. גלויה זו קוראת לממשלה להציל את מפרץ אילת ע"י אישור תוכנית המתאר לחופי המפרץ (תמ"א 13) והוצאת כלובי הדגים מהמפרץ, המהווים כיום הגורם העיקרי לזיהום המפרץ ולפגיעה קשה בשונית האלמוגים.

בעמותת "צלול" גורסים כי זו הפעם הראשונה מזה שנים ארוכות שהציבור תורם מכספו למען מטרה ספציפית בנושא איכות הסביבה.

הקמפיין יימשך כחודש ימים, כאשר בעמותת "צלול" צופים גיוס קולם של 50,000 אזרחים עד מועד הכרעת הממשלה בנושא בעוד כשלושה שבועות.

עו"ד יריב אברמוביץ', מנכ"ל העמותה הסביר, " הקמפיין הינו בן יומו, וכבר ניכרת תמיכה ציבורית נפלאה ולא מפתיעה להצלת שונית האלמוגים במפרץ אילת- אחד מנכסי הטבע הלאומיים והייחודיים בארצנו. אין ספק שהעובדה שאנשים בהמוניהם תורמים מכספם הפרטי על מנת להציל נכס לאומי, מעודדת ומחממת את הלב. במשך שנים ארוכות פועלים כלובי הדגים שלא כדין במימי מפרץ אילת ומזהמים את האזור כולו. בתי המשפט, אשר דנו בעניינם של כלובי הדגים הצביעו, פעם אחר פעם, על היעדר חוקיותם. אנו משוכנעים שנבחרי הציבור לא יוכלו להתעלם מהקריאה הציבורית הייחודית ורחבת ההיקף. הציבור קובע היום באופן חד משמעי את העדפת איכות סביבה על פני אינטרסים פוליטיים וקורא להכריע סופית לטובת הצלת מפרץ אילת והוצאת כלובי הדגים. כל החלטה אחרת מהווה בגידה בציבור האזרחים והבוחרים שמאסו."

[xaim]

בניגוד לעמדת משרדו: שלום שמחון יימנע בהצבעה על סגירת כלובי הדגים

מתאריך 10/5/2005
החברה להגנת הטבע: "בתפקידו כשר לאיכות הסביבה צריך שמחון להוביל מאבקים סביבתיים"

דליה טל "גלובס"

לאחר שלא הצליח להשיג תמיכה להמשך הפעלת כלובי הדגים באילת, השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, הודיע שימנע בהצבעת הממשלה לאישור תוכנית המתאר לחופי אילת, ללא הכלובים. ההצבעה צפויה להתקיים ביום ראשון הקרוב.
שמחון לא הצליח לשכנע את אנשי משרדו ואת שאר הארגונים הירוקים לתמוך בעמדתו לפיה יש לאפשר את השארות הכלובים בים למשך ארבע שנים נוספות, כאשר במהלך תקופה זו תוקטן כמות הדגים בים ב-25% בכל שנה.

לדברי מנכ"ל עמותת צלול, יריב אברמוביץ, שמחון מנסה להרוויח הון פוליטי על גבה של הסביבה. "מצד אחד השר שמחון הצהיר שניתן להשאיר את הכלובים בים במשך ארבע שנים נוספות, ובמקביל הוא מודיע שלא יצביע". לדברי אברמוביץ, מדובר בבגידה באמונם של הארגונים הירוקים, שנענו להזמנתו לנסות וליצור דיאלוג, כאשר בסופו של דבר מעדיף שמחון את האינטרס החקלאי על צרכי הסביבה.

מלשכת שמחון, נמסר שהודעת הארגונים אינה מדויקת, שכן הוא מעולם לא אמר שיציג הצעה בפני הממשלה בעניין הכלובים. "חבל שארגון רציני כמו צלול אינו בודק את העובדות עליהן מסתמכות הודעותיו. כל כוונתו של שמחון היתה לקדם הצעה שתאפשר הוצאה הדרגתית של הכלובים מהים", נמסר מלשכת השר.

עוד נמסר, ששמחון הודיע מראש שאם הצעתו לא תתקבל, יימנע מהצבעה. מכאן ברור שאין בכוונתו להעלות הצעה בפני הממשלה מבלי שהושגה הסכמת כל הצדדים.

גם החברה להגנת הטבע יוצאת נגד שמחון: "על השר לאיכות הסביבה מוטל להוביל מאבקים סביבתיים ולא להימנע מהצבעה ובכך להחליש את העמדה הסביבתית".

תוכנית המתאר לחופי אילת אושרה במועצה הארצית, ללא כלובי הדגים, לפני יותר משנה. התוכנית הובאה לאישור הממשלה, שהחזירה אותה למועצה הארצית. לאחר דיון נוסף החליטה המועצה שהיא אינה משנה את עמדתה, ואישרה שוב את החלטתה הקודמת. יצוין, שאין תקדים לכך שהממשלה לא אישרה את החלטת המועצה הארצית לאחר שהובאה אליה בפעם השנייה.

[xaim]

המערכת עברה את הבחינות בהצלחה מרובה:

דליה מזורי, מעריב 24/5/2005

http://www.nrg.co.il/online/16/ART/937/561.html

[xaim]

14:32 | 05.6.2005 צפריר רינת, הארץ


לאחר חמש שנים של מאבקים ציבוריים ודיונים ממושכים במוסדות התכנון ובישיבות ממשלה, קיבלה היום הממשלה החלטה הקובעת שכלובי הדגים במפרץ אילת יוצאו ממנו בפרק זמן של שלוש שנים.

על פי החלטת הממשלה, יופחתו בפרק זמן זה כמויות המזון שניתנות לדגים, כחלק ממדיניות של הפחתת הזיהום במפרץ. כמו כן, יתקיים מעקב אחר יציאת הכלובים באמצעות ועדת מנכ"לים. בתוך שלושה חודשים אמורה הממשלה לקבל החלטה על סיוע כלכלי שינתן למגדלי הדגים, שאחת החלופות העומדות בפניהן היא פיתוח מערכת לגידול דגים בבריכות ביבשה.

החלטת הממשלה מהווה פשרה בין הדרישה של הארגונים הסביבתיים להוציא את כלובי הדגים בתוך 14 חודשים, כפי שקבעה המועצה הארצית לתיכנון ובנייה, ובין דרישת מגדלי הדגים ליישם המלצות ועדת מומחים בינלאומית, שקבעה שיש להוציא את הכלובים בפרק זמן של 6-8 שנים.

[xaim]

לפי "החלטת הממשלה":
"בכל שנה, במשך תקופה זו(עד 2008), יצומצם בשליש היקף הפעילות של החקלאות הימית"
בפועל לא צמצמו.
כעת רענן דינור איש אמונו של אולמרט מציע:
"חברות החקלאות הימית יפחיתו בשיעור של -25% את הזיהום הנוצר על ידי המזון הניתן לדגים" :

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=710147&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

עובדים עלינו.

[שרון הבר]

אני אמנם נחשב מוסרי בדעות על היחס לסביבה. אבל משום מה הדגים לא ממש מרגיזים אותי. פחות מהרבה נושאים אחרים שיותר ראוי להלחם עליהם.
אני סומך עליך חיים שאם אתה אוכל דגים וגם אם לא - בוודאי אין בתפריט שלך דניס...

[שרון הבר]

הקישורים האחרונים ל"הארץ" אינם מובילים לשום מקום...

[xaim]

הקישור מוביל למאמר בהארץ

[xaim]

שרון כתב: "אני אמנם נחשב מוסרי בדעות על היחס לסביבה. אבל משום מה הדגים לא ממש מרגיזים אותי. פחות מהרבה נושאים אחרים שיותר ראוי להלחם עליהם."

תשובתי:
רק כאשר מכירים את הטבע, מעריכים אותו ונכונים לשמור עליו. חבל שרק מעטים מכירים את אוצר הטבע התת-ימי המופלא במפרץ אילת. אצטט מספרו של פרופ' פשלזון, בהוצאת מסדה, מסתרי ים סוף:

"ים סוף הוא יחיד במינו בעולם בשל כמה אפיונים הקשורים במבנהו ובמיקומו הגאוגרפי. ראשית - מבנהו הגאולוגי: אף שאורכו רק כ-2000 ק"מ ורוחבו המירבי כ-250 ק"מ הרי שעומקו מגיע עד 3000 מטרים. הוא בנוי כסדק ומרבית דופנותיו של סדק זה תלולים מאוד. יש מקומות שבהם הרי הגרניט של החוף כמו צוללים פנימה בקו ישר, וממשיכים מתחת לפני-הים עד לעומק של 900-1000 מטר. נוצר מצב שבו הפרש הגובה בין פסגת ההר לבין הקרקעית הוא 2000 מטר. לא ידוע על הפרש דומה במקומות אחרים."
"...ים-סוף הוא מעין מדגרה טרופית של אלפי מיני בעלי-חיים המשגשגים בים חם, שטוף אור. התפתחות ארוכה ועשירת תקופות יצרה את הרב-גוניות הגדולה של צורות הנוף התת-ימי ועמן את הרב-גוניות של עולם היצורים החיים, המאכלסים נוף זה. אין עוד בעולם מקום כמו הים הדרומי שלנו, שבו יכול אדם למנות כ30-40 מיני דגים בסקירה קצרה, בנקודה אחת שבין האלמוגים."
"בחלקו הצפוני של ים-סוף מספר מינים יחודיים (אנדמים) למקום זה, הוא הרב מבכל הימים ומגיע בדגים עד20%-25% ויותר."

שנירקלתי במפרץ אילת בשנים עברו וגם כיום ואני צולל במפרץ מזה כשבע שנים. מאוד כואב לראות איך משנה לשנה מתנוונת הסביבה התת-ימית ונהרסת, אך למרות ההרס הרב עדין זו חויה נפלאה שמזינה אותי גם כאשר אני רחוק מהים. כל פעם כאשר אני צולל באילת אני מוקסם מחדש מהעושר הנפלא של העולם התת-ימי המרתק. אני מקוה מאוד מאוד שכלובי הדגים יצאו בהקדם מהמפרץ והאלמוגים יתאוששו.

[שרון הבר]

אם כלובי הדגים עושים נזק - שיוציאו אותם. אין לי סנטימנטים לעסק הזה. אם כי בגלל מאבקי הכוחות אני לא סבור שזה יקרה בקרוב (אם בכלל)
ההתרשמויות שלי הן מראשית שנות ה 70 כשגרנו באילת וכילד שנירקלתי לאורך חופי סיני.
השוניות שבדרום יותר הרשימו אותי. והשונית הכי מדהימה שראיתי מעולם בראס אום סיד (ליד אופירה)
בחוף אילת איני זוכר משהו מרשים. אני זוכר כתם נפט- זפת שבא אל החוף.
כלובי הדגים - מה מרחק ההשפעה שלהם. כמה אחוזים זה מכלל השוניות שבמפרץ?
לא משנה. יש אפשרות לנצח את הגורמים האנטרסנטים?