הגלריה חוזרת + מדור "צילום" בלוח המודעות

[איל צבי]

שלום לכל חובבי הצילום והתמונות,

בחודשים האחרונים הגלריה היתה מושבתת עקב תקלה בתוכנה. בזמן זה הסתבר שיש כמה אוהדים לגלריה, ולכן השקעתי שעות רבות בבדיקות ונסיונות לקבל ממפתחי התוכנה פתרון. בסופו של דבר הבעיה נפתרה והגלריה חוזרת להיות פעילה. כמו כן הוספתי ללוח המודעות מדור חדש לנושאי צילום.

זו הזדמנות להבהיר מהי מטרת הגלריה ובהתאם לכך מה השיקולים שמאחורי כללי השימוש בגלריה, הגבלת נפח התמונות, וכו'.


מטרת הגלריה

המטרה היחידה של הגלריה היא להציג למבקרי האתר תמונות איכותיות מטיולים, פעילויות וארועים של חוג אלעד.

על דרך השלילה, הגלריה אינה מיועדת לענות על הצרכים הבאים:
- מחסן תמונות אישי.
- אמצעי גיבוי לשמירת תמונות.
- תעוד מפורט של כל צעד ושעל בטיולי החוג.
- הצגת תמונות מטיולים ופעילויות שאינן קשורות לחוג.

עניין נוסף שצריך להבהיר - לא כל תמונה ראויה להופיע בגלריה, ודאי לא לאורך זמן. הגלריה נועדה להציג מגוון מתחלף של תמונות מעניינות ואיכותיות. על כך אפרט בהמשך.


כללי השימוש

הכללים המלאים מפורטים בהודעה הבאה: http://hug-elad.org/forum/viewtopic.php?t=10165. אסביר להלן כמה מהדרישות ומהמגבלות.

1. הצורך בהרשאה

לוח המודעות והגלריה מאפשרים לכל אחד, לאחר קבלת הרשאה, לפרסם תוכן במסגרת האתר. ללא שליטה בנרשמים ובפעולות המותרות, האתר יהפוך במהרה לבמה של פרסומות, פורנוגרפיה, ושלל שטויות שאינן משרתות חברי החוג (נו טוב אולי פורנוגרפיה...). אי לכך חשוב:

• לסנן את הנרשמים – לכן הצורך להרשם ללוח המודעות.
  
• להגביל את הפעולות המותרות – לכן צריך הרשאות לגלריה ולחלק מהמדורים בלוח.
  
• לעקוב ולטפל בחריגים – לכן אני בודק את האתר ללא הפסקה, ומבקש מדי פעם לשנות את סגנון הכתיבה או למחוק תמונות.

2. מכסת נפח תמונות

במחשב רגיל עלות נפח האחסון היא נמוכה מאד. מחירי הדיסקים הקשיחים יורדים בהתמדה בעוד נפח האחסון שלהם עולה. אלא שבאתר אינטרנט נפח האחסון מתומחר לא רק על פי נפח הדיסק.

חברות המספקות שרותי ארוח אתרים מתמחרות את שרותיהן על פי נפח האחסון המבוקש, נפח המידע שיעבור בתקשורת (הצגת דפי מידע לגולשים), עלות התמיכה בבעלי האתרים, עלות שמירה וניהול של גיבויים, וכו'. בסופו של דבר, מחירו של שטח אחסון באתר יקר פי כמה משטח אחסון דומה במחשב האישי.

אני מממן את תפעול האתר של חוג אלעד מכיסי (ועל חשבון מעט הזמן הפנוי שלי... אבל זה עניין אחר), ולכן אני חייב לשמור שהאתר לא יתפח למימדים מפלצתיים שיגדילו את ההוצאה החודשית. יתרה מכך, אני גם צריך לשמור גיבויים של האתר. ככל שהאתר גדול יותר, כך קשה יותר לגבות אותו. כיום נפח האתר עולה על 400MB (מהם 95% תמונות) – גיבוי של נפח זה אורך מספר שעות בכל פעם.

מעבר לשיקולים אלה יש עוד אפקט נלווה למכסה האישית – ללא המכסה הגלריה תהפוך במהרה למחסן של "דרעק". הצצה בבוידעם או בארון חדר העבודה של כל אחד מאיתנו תוכיח היטב את העניין. בזכות המכסה, מציגי התמונות בגלריה נאלצים לבחור בקפידה את התמונות ולהחליפן מדי פעם. כך יהנו כולם מרמה גבוהה, תחלופה וגיוון.

קבעתי מכסה סטנדרטית של 2MB לכל מציג. זו מכסה צנועה ביותר שמספיקה להציג 15-30 תמונות. לפי הצורך אני מגדיל את המכסה, למשל לצורך הוספת אלבומים של תמונות בעלות ערך היסטורי עבור החוג.

שימו לב: כנראה שהגלריה עדיין אינה אוכפת כראוי את המכסות, וחלק מהמציגים חורגים בהרבה מהמכסה. אבקש מהחורגים לצמצם בהתנדבות את נפח תמונותיהם, כדי שלא אאלץ למחוק בעצמי.

3. מגבלת רזולוציית התמונה (גודל בפיקסלים)

תמונת מחשב מורכבת מרשת של נקודות צבע (פיקסלים), כמו דף שבו שתי וערב של אלפי משבצות שכל אחת מהן צבועה בצבע אחר. ככל שהתמונה מכילה יותר פיקסלים, כך ניתן להציג בה פרטים קטנים ומדוייקים יותר. מספר הפיקסלים בתמונה נקרא רזולוציה – כושר אבחנה.

רוב האנשים משתמשים במסך המציג רשת של 1024 פיקסלים לרוחב ו- 768 פיקסלים לגובה (כלומר רזולוציה של 1024X768). חלק משטח המסך תפוס על ידי מסגרת חלון התוכנה, שורות תפריט וכו', כך שבדרך כלל נותר שטח פנוי להצגה בגודל 800X600.
תמונה ברזולוציה הגבוהה יותר מהשטח הפנוי במסך - תופיע רק בחלקה. כדי להציגה, המחשב צריך לבצע עיבוד מיוחד שמרכיב מחדש את התמונה ברזולוציה נמוכה יותר (כלומר מקטין את התמונה).

בחרתי להגביל את הגלריה לתמונות ברזולוציה של 800X600, מכיון שתמונות ברזולוציה גבוהה יותר ממילא יראו רק בחלקן או יוקטנו – כך או כך הצופים בתמונות לא יהנו מרזולוציה גבוהה יותר. כמו כן, הגבלת הרזולוציה גורמת גם לחסכון בנפח הקבצים – ועל כך בסעיף הבא.

4. מגבלת נפח הקובץ

כפי שהסברתי לעיל, כל מציג בגלריה כפוף למכסה של נפח התמונות. נפח זה ניתן לנצל כדי להציג תמונה אחת ברזולוציה גבוהה וללא כל אמצעי דחיסה, או כדי להציג תמונות רבות ברזולוציה הגיונית ותוך ניצול טכנולוגיות דחיסה.

כאמור, צמצום נפח הקבצים מאפשר לכל מציג בגלריה להכניס לאלבומיו יותר תמונות – וזה אינטרס לא רק של המציג אלא גם של הצופים בתמונות. שיקול נוסף: ככל שקובץ קטן יותר כך הוא עובר מהר יותר בתקשורת, ומופיע מהר יותר על מסך הגולש באתר. הקפדה על קבצים בגודל סביר מאפשרת דפדוף חלק ונעים יותר בין התמונות בגלריה.

בחרתי להגביל את נפח כל קובץ ל- 128KB, מספיק בהחלט לתמונה ברזולוציה של 800X600, הנשמרת בדחיסת JPEG באיכות בינונית-גבוהה. דחיסה זו אינה נראית לעין אלא ע"י אנשי מקצוע. אפשר לדחוס קובץ גם למחצית נפח זה ועדיין לשמור על איכות סבירה.

5. אזהרת "הגלריה אינה גיבוי"

הסברתי כבר את הקשיים שבאחסון וגיבוי אתר שמכיל נפח עצום של תמונות. בהתאם לכך אני לא מגבה את התמונות באתר, ובמקרה של אובדן התמונות לא אוכל לעזור לכל אחד בשחזור תמונותיו.

יתרה מכך, יתכן שמדי פעם אחליט למחוק תמונות. הסיבה יכולה להיות טכנית – צורך לצמצם את נפח האתר, עריכתית – להיפטר מתמונות ישנות או לא רלבנטיות, ולעיתים אף ענישתית. איני מתחייב להודיע על כך מראש ולתת זמן להתכונן! (חשוב להזכיר שטרם מחקתי תמונה כלשהי, ובדרך כלל אני מנהל את האתר בשקיפות מלאה ומודיע מראש על כל שינוי כאשר הדבר אפשרי.)

לכן - כל אחד צריך לדאוג לעצמו לגיבוי מלא של תמונותיו, ללא קשר לגלריה. מגבלות הרזולוציה והנפח ממילא אינן מאפשרות לשמור בגלריה תמונות באיכות המלאה כפי שיצאו מהמצלמה. כמו כן, מי שמשקיע מאמץ מיוחד בכתיבת כותרות והסברים לתמונות, צריך לדאוג לשמור מידע זה גם במחשב האישי.


מהי תמונה טובה

אמנם, "על טעם וריח אין להתווכח", אך אפשר להסכים על כך שיש תמונות טובות יותר מאחרות. אין לי כל כוונה לשפוט כל תמונה האם היא ראויה להצגה בגלריה. כל אחד יכול להציג במסגרת המכסה האישית כל תמונה העומדת בקריטריונים הרגילים (כלומר קשורה לפעילויות חוג אלעד). אך כפי שודאי כבר ברור, אין לי אפשרות או רצון לנהל מחסן תמונות הולך ותופח. לכן אגדיל את המכסה רק למי שלדעתי יכול לתרום לגלריה תמונות בעלות ערך מיוחד - למשל: תמונות בעלות ערך היסטורי כמו של דני ספוז'ניקוב, או תמונות באיכות צילומית גבוהה כמו של אפרת נקש.

קשה להגדיר בצורה מדוייקת וכמותית מהי תמונה טובה. כל אחד מעבד את התמונה שלנגד עיניו דרך מסננים של חוויות וזכרונות יחודיים, ולכן כל אחד מגיב לתמונה בצורה שונה. עם זאת ניתן להצביע על כמה מהטעויות הנפוצות שמובילות לתמונות משעממות.

טעות בסיסית אצל צלמים חובבים, היא ההנחה הסמויה שהזכרונות והאסוציאציות שלהם יתעוררו אצל כל צופה בתמונה. עקב הנחה לא-מודעת ושגויה זו, הצלם מצלם תמונה שתזכיר לו עצמו את החוויה, אך לא בהכרח תעביר את החוויה לאדם אחר שלא היה בסיטואציה המצולמת.

לדוגמא, כאשר אני עומד בפסגת הר וצופה בנוף המרהיב מסביב, הזכרון נקשר אצלי גם במצב רוחי באותו רגע, בקולות וריחות, בחוויות אחרות שעברתי בסמוך לאותו רגע וכו'. אם אצלם את הנוף שמסביב, התוצאה תהיה תמונה שמזכירה לי את הרגע המיוחד שלי, אך אינה מעבירה הרגשה דומה לאחרים.

כדי שהתמונה תהיה טובה ומעניינת לאחרים, עלי לנסות ולהגדיר מה גורם לי לתחושת החוויה המיוחדת, ולנסות להדגיש מאפיינים אלה בתמונה. כמובן שצריך להקפיד גם על קומפוזיציה טובה, חדות, חשיפה ויתר הפרמטרים הטכניים, אך כל אלה צריכים להדגיש את אותם גורמים שנותנים את היחודיות לתמונה.

דבר נוסף שקל לשכוח הוא שהתמונה היא דו מימדית, בעוד שהראיה שלנו היא תלת מימדית. תמונות נוף הן הסובלות העיקריות - מה שבמציאות נראה נוף אדירים עוצר נשימה, הופך בתמונות רבות למעין מריחה חסרת משמעות. כדי לתת עומק לתמונת נוף יש לכלול בתמונה קני מידה, שיגרמו למתבונן לקבל מושג על הגדלים והמרחקים בתמונה.

לבסוף, צריך לזכור שבזמן שאנו מסתכלים על משהו, אנחנו לא "סתם" רואים את התמונה בעין אלא רואים את התמונה במוח. המוח מורה לעין להתמקד (לעשות פוקוס) על פרטים מסויימים, המוח מורה לאישונים להתרחב או לצטמצם לפי עוצמת האור, המוח עוקב אחר תנועות, המוח מוסיף לתמונה מידע רב שאינ ו קיים בתמונה הנראית בלבד כגון ריחות וצלילים.

כל העיבוד האוטומטי שמתבצע במציאות - אינו קורה בזמן התבוננות בתמונה. לכן צריך לנסות להשלים באמצעים שונים את התחושות החסרות, וצריך ליצור בתמונה מוקדי עניין מיוחדים כגון טקסטורה, שילובי צבעים, משחקי תאורה, הכללת אלמנטיים לא שגרתיים, וכו'.

אני ממליץ לכל אחד לנסות ולראות את תמונותיו לא כאמצעי תזכורת אלא כיצירה גרפית נייטרלית. זה לא קל ולא תמיד מצליח, אבל כדאי לנסות. אין צורך בעוד ועוד תמונות של הרים ואין צורך בעוד ועוד תמונות של הצלם ו/או חבריו לטיול מחייכים למצלמה. צריך לחפש את התמונה שתגרום לתגובה אצל כל צופה. אפשר להעזר בבני משפחה או חברים - לבקש מהם להצביע על התמונות הטובות והמעניינות ביותר, אך מבלי לספר להם דבר וחצי דבר על הטיול.

אם צלמים מקצועיים מוציאים תמונה אחת טובה מתוך מאות ולעיתים אלפי צילומים, ודאי שכל אחד מאיתנו יכול לבחור 2-3 תמונות טובות באמת מכל טיול.
_________________
בברכה,

איל צבי
חוג אלעד