טיול לאלפים במחיר כרטיס אוטובוס

[איל צבי]

סיכום "יום בשלג עם שוקה"
(או טיול לאלפים במחיר כרטיס אוטובוס)
נכתב ע"י ניר מוסינזון

מוקדש באהבה לשירות המטאורולוגי, אשר תחזיותיו הקודרות – השגויות – הותירו לנו את החרמון פנוי. בתקווה להמשך שיתוף פעולה פורה גם בעתיד.

מומלץ לקרוא תוך עיון בתמונות שצילם איתי: http://itayy1.pic.co.il

התאספנו ביום שישי בערב בקיבוץ דן – שוקה ארגן לנו מעון ילדים שלם (מטבח, מזגן, טייפ, שולחן פינג-פונג...) (ותודה לעופר מהקיבוץ). ערכנו קבלת שבת נעימה עם עוף, יין, ומוסיקה אירית. ראו תמונות 1609-1613.

בשבת בבוקר נסענו לחרמון, ועצרנו בחניון. נעלנו את סנדלי השלג, החותלות (למניעת חדירת שלג לנעליים), לקחנו את קרדומי השלג, והתחלנו לטפס דרך נחל גובתה. השלג היה עמוק ורך,משובץ באלוני תולע בשלכת, והכל מכוסה בערפל דק ולבן (ראו תמונות 1632-1640). נענו בשורה עורפית, כדי לכבוש דרך.

הגענו לצומת הבי.טי.אר. ומשם התחלנו לרדת דרך הכביש. כביש?? קצוות התמרורים שבצבצו רמזו על הכביש הקבור מתחת (ראו תמונות 1644-1645). שוקה לימד בניית מערת שלג בעזרת הקרדום (ראו תמונות 1652-1646), אומר שבמחסה כזה הטמפ' אינה יורדת מתחת לאפס. בשלב מסויים החלטנו להמר על קיצור דרך - גלישה חופשית במדרון (ראו תמונות 1659-1661), אולי קצת מסוכן אבל כיף. משם הדרך לרכבל התחתון היתה קצרה.

בחניון, תחת ההשפעה המשכרת של הנוף (ושל הרגליים הקפואות), חיברנו שיר הלל לשוקה (נא לקחת בחשבון את התנאים הקשים בהם חובר השיר):

לשוקה המדריך האולטימטיבי
עשית לנו סיור סופר אקטיבי
היתה לנו חוויה אדירה
אתגרית לבנה ומהנה
גילינו שאפשר ללכת בסנדלים
על שלגים ולדלג מעל רכסים לבנים
למדנו לחפור מערות מסתור
איך לגלוש מבוקר ובזמן לעצור
תודה וברכה קבל מכולנו: נטע, גיל, איל, אני, צביקה, יונה, דרור, כרמל, רמון, יעקוב, ניר, איתי (וסליחה אם מישהו נשמט)

נ.ב. הנחמה היחידה של מי שלא בא היא: יש טיול נוסף בשנה הבאה!
נ.ב. מס' 2: אח"כ המשכנו למפל סער ולמצד עתרת, היה נהדר, אך מתגמד...