חופים, נחלים ואמות מים בגליל המערבי - 22-23/10/04

[איתי הדרי]

מדריכים: מויש - אתגר, צביקה צמח-בר - תוכן.
נתחיל מזה, שחופים ונחלים היו לנו, אבל אמות מים לא במיוחד...
התאור מובא מנקודת מבט של קבוצת התוכן.
ביום שישי התחלנו בסיור יפהפה בשמורת הטבע של עין אפק, מקורות נחל הנעמן. המים צלולים, והמפלס שלהם גבוה. לחשוב שרק לפני שנתיים נאלצו להזרים לשמורה מים בצינורות, כדי למנוע את גוויעתה של הצמחיה העשירה במקום. חזינו בנימפיאה תכולה שרשות הטבע והגנים מגדלת בבריכות מוגנות, זאת מפני ששחריר הנחלים פשוט ניזון מעליה, ומסכן את קיומה בשמורה. הג'מוסים הסתתרו מאיתנו, אבל שמעתי שהאירו פניהם לקבוצת האתגר. יצאנו מעין אפק, וצעדנו צפונה בינות לבריכות הדגים.
השמים היו מלאים בעופות שונים - חלקם בשלב הנדידה, וחלקם הגיעו כבר לתחנתם הסופית. היו שם עשרות שקנאים מצויים, דיות שחורות, חסידות לבנות אך בעיקר חסידות שחורות - לאחת מהן היו מספר נוצות לבנות בקצה הכנף. כמו כן נמצאו בבריכות שפע של אנפות אפורות, לבניות גדולות, מגלנים חומים, מידי פעם קבוצה של ברכיות, מספר פרטים של חופמי הצוארון. להקת קיוויות מצויצות חצתה את הנוף. מהגדות נשמעה מידי פעם קריאתו האופיינית של השלדג לבן החזה, ופה ושם ניתן היה לצפות בצבעי החום - טורקיז המדהימים של השלדג הגמדי. להזכירכם - זוהי רק ההתחלה! הבריכות ילכו ויתמלאו במינים רבים נוספים בחודשים הקרובים.
הלכנו מערבה לכיוון תעלת הנעמן. כאן ראינו בעינינו את מה שכבר רובנו ידענו: הנעמן הוא אחד הנחלים המזוהמים ביותר במדינת ישראל!!! קיבוצי מפרץ עכו ומפעלים שונים מזרימים לתוכו מי מדגה, ביוב גולמי ושאר מזהמים בכמות כוללת של מעל מיליון מ"ק בשנה. המפעלים מילובן, מילועוף ומילומור מזרימים את המזהמים שלהם לבריכות לקדם-טיפול, אבל משם הכל מגיע לנעמן (ובהמשך - לחופי דרום עכו ולים התיכון). איכות השפכים היא גרועה ביותר, והמשרד לאיכות הסביבה מנהל נגד המפעלים חקירות כבר 4 שנים. עמותת "צלול" ותושבי האזור מפעילים בנושא לחץ אינטנסיבי, ורק באוגוסט השנה הוגש סוף-סוף כתב אישום נגד המפעלים. למידע נוסף: www.zalul.org.il.
למרות הגועל נפש, היו גם נקודות אור: בקטע מהנחל עבד מחפר, כדי להעמיק את האפיק. בבוץ שהושלך על הגדה מצאנו לשמחתנו (ולצערם) מספר דגים, ביניהם שפמנונים, אמנונים ואפילו צלופח. החזרנו אותם למים. בשלב זה פגשנו את קבוצת האתגר שהלכו לעין נימפית, ודווחו שהמקום חרב.
עוד מעט צפונה, והפסקת צהרים ב"גן התומר" של קיבוץ עין המפרץ - פינת חמד המשמשת כגן ארועים פתוח, כשמעלינו שפע של דיות שחורות, חסידות שחורות וגם מספר עיטים.
הלאה בשדות לאורך כביש עוקף עכו, חציה לעכו מזרח וטיפוס לתצפית נהדרת על הסביבה מראש תל עכו ("גבעת נפוליון"). בנקודה זו עזבנו את התכנית המקורית. במקום ללכת לנקודה בה נכנסת אמת המים התורכית לשטח העיר, על כל המתקנים המעניינים ששם, חתכנו לעבר העיר העתיקה. סיור נחמד על החומות ובסימטאות, נסיונות כושלים לניגוב חומוס (דוקא האתגר הצליחו בכך), ואז הליכה חביבה לאורך חוף הים - עד לחצרות יסף, היכן שישנו.
ליד המדורה הוביל מויש את "מהלך ההנתקות": לדעתו יש לוותר על התכנית המקורית של הליכה לאורך אמות המים, ו"לפצות" על היום הראשון, המאכזב לדעתו, בנופים יתר מגוונים של נחלים וירק. הוא וצביקה שלפו תכנית מגירה, ובאין התנגדות מצד רוב המטיילים, אכן שונה מסלול היום השני.
במאמר מוסגר אציין כאן, שכשסיפרתי על כך לשוקה (ביום ראשון בבוקר הוא היה עדין במצב טוב יחסית), הוא היה מאד לא מרוצה מהשינוי. לטענתו היה צריך להצמד לתכנית המקורית, אפילו אם חלקנו חשב שאינה אטרקטיבית. לאורך האמות ישנם אלמנטים מאד מעניינים, וגם היסטוריה מרתקת. אנחנו עדין חייבים לעצמנו את המסלול הזה.
את יום שבת התחלנו בהתבוננות המומה על האזור שבו חנינו. חוף הים הסלעי משגע ביופיו, אבל הזוהמה המושלכת בכל מקום (בלילה הכל נראה אחרת) הקפיצה לנו את כל הפיוזים. לא היה טעם להתחיל לאסוף את הזבל, כי דרוש שם מבצע גדול עם כח אדם רב. איפה הרשויות, לעזאזל
נסענו אל צומת השיירה ליד כברי. בקרנו באתר ההנצחה, וראינו את תחילתן של האמות שהעבירו מים ממעינות כברי לעכו. מכרם זיתים סמוך נשמעו קולות של אנשים, על רקע של רעשי קומפרסור. סקרנותנו גברה, התקרבנו, וראינו את המסיק המכאני הראשון: מעין מכשיר דמוי מגרפה כפולה, אשר חובק את ענפי העץ, ובעקבות הרטט שנוצר מלחץ אויר בקומפרסור גורם לזיתים ליפול, מבלי לגרום נזק לענפים. יופי!
הלכנו לעין שפע הסמוך לתל כברי לרחצה מרעננת וארוחת בוקר. שם התפצלו הכחות: מויש הוביל את האתגר דרך נחל הגעתון ומערת געתון לנחל יחיעם עליון, ומשם מערבה אל מצודת יחיעם ומצפה כליל. התוכן הלכנו במעלה נחל געתון עד לאחוזת סורסוק ולמעינות. בדרך מפלס אפיק הנחל את דרכו בין משקעים של אגם קדום של מים מתוקים, וניתן היה לראות הרבה ענפים מאובנים וגושים של טרוורטין (נטף נחלים). טפסנו על הגדה הצפונית של הנחל עד לכביש נהריה - מעלות, וירדנו אל נחל שעל. הליכה קסומה בסבך של הנחל לכיוון מזרח, עד שפגשנו בשביל שעולה בגדה הצפונית אל עין שעל - מעיין מדהים הנובע מתוך מערה מלאה בנטיפים עדינים, ולאורך הקירות גם נטיפים בצורת אוזני פיל. מהמערה פתח אל חדר נוסף, שבו מים בגובה מעל הברך, פשוט תענוג אמיתי. אחרי ארוחת הצהרים המשכנו לטפס לחורבת בלטון, ומשם מזרחה בדרך עפר אל האוטובוס, שהמתין ליד מצפה הילה. לאלה מבינינו שעדין קיוו לניגוב חומוס במעיליה (העיירה נוצרית, ולכן המסעדות אינן מושבתות עקב הרמאדאן), ציפתה ההודעה שקבוצת האתגר כבר סיימה את המסלול (עם הקפצה לא מתוכננת), ולכן אין פנאי לאכול.

סוף דבר
אני מצטרף לדעתו של שוקה, שחלק מהטיול היה החמצה. המסלול תוכנן מתוך ידיעה ברורה שחלקו יעבור באזורים בעייתיים, אם מבחינת הנקיון, ואם מבחינת הליכה בשדות חשופים או בין מטעים.
היום הראשון, בו הלכנו לאורך הנעמן המזוהם, ונטינו את אוהלינו לשינה בינות לערימות האשפה בחצרות יסף, צריך לשמש לכולנו תמרור ואזהרה. אם הרשויות המוסמכות, האמונות על האכיפה, ומערכת החינוך לא יקחו את העניינים לידיהן, נפגוש את הרי הפסולת לא רק במישור החוף, אלא גם במקומות הרחוקים, במדבריות ובגבים. מי שרוצה להיות חלק מהמערכת שנלחמת בתופעות הזלזול בסביבה, מוזמן להצטרף ל"שומרי הסביבה" של החברה להגנת הטבע. כמו כן יש מידע רב על עמותות, אירגונים ופעילויות באתר של "הגל הירוק"www.ecowave.org.il
לגבי היום השני - חוץ מזה שלא סיירנו לאורך אמות המים, היה נחמד מאד. אבל, לדעתי כשמחליטים על מסלול, יש להצמד אליו, אלא אם קיימות בעיות אוביקטיביות כמו מזג אויר, שטפונות, בטחון וכדו'. חברי החוג יכולים מראש לבדוק את המסלול על פי הפרטים התפרסמים, ולהחליט לעצמם אם הם מעוניינים במסלול או לא. אני מכה כאן על חטא שלא נסיתי לעמוד יותר על דעתי, כשנפלו החלטות בערב ליד המדורה.
להתראות בטיולים הבאים, ולשוקה : החלמה מהירה

[xaim]

חצרות יסף היה אתר קרונים ליוצאי אתיופיה. הזהמה באזור הינה שאריות האתר. מלבד הפסולת המכוערת אשר באזור הלינה שאותה פשוט צריך לאסוף, האתר ההרוס מלא בפסולת מבנים, מתקנים ושאריות אשר נותרו לאחר פרוק הקרונים. מישהו במשרדי הממשלה אחראי לזוהמה הזאת. זו אינה עבודה של ה-'homo isrealious' המצוי כי אם של מוסדותיו הרשמיים. האם ידוע מי הגוף שהיה אחראי על האתר? האם זה משרד הקליטה?
חיים

[אייל הירושלמי]

חבל שחוק הפיקדון לא מתיחס לבקבוקים גדולים.
בשום חוף ואתר אין בקבוקים קטנים רקים כי אנשים הוספים אותם לכסף למרות מחיר הנמוך.
25 אגורות.
אם הייה החוק גם על בקבוקים גדולים , כל הבקבוקים הגדולים הרקים מאות אלפים נעלמים מהחוף.
יותר טוב מ1000 מבצעי נקיון .
לצערנו כסף גורם יותר מהדיולוגייה של נקיון.
אני אישית לפעמים זקוק לבקבוק קטן למלה מיים לתיק.
מיום שהחוק לא מוצא זרוק.
ואני משתמש בבקבוקי שימוש חוזר..בשימחה רבה.

למרות החשיבות לדעת מה קורה בארצנו הקטנה והפחות יפה.
אני מקווה שלא נטייל ברמת חובב.

ובטיול הבא לא נחקור את מלחמות העולם בין עריית ירושליים עריית מעלי אדומים מנהל האזרחי רשות הפלסטנאית . לגבי פנוי הזבל באזור מדבר יהודה צון ,שם יש אתרי זבל זהום רבים לא מטופלים שאת נחל קידרון קבוצת התוכן חקרה אתו עם יואל שנה שעברה
_________________
כיף לטייל בארצנו הקטנה והיפה